יום כיפור הזה לא היה כל כך נורא. 

אני לא נוהגת לצום, אז אני מסתכלת על היום הזה מנקודת מבט קצת שונה. 

בד"כ אני משתעממת בטירוף, יוצאת להסתובב ברחוב, מקללת בלב ילדים שכמעט דורסים אותי עם אופניים שלהם, מטפסת על הקטירות מרוב שיעמום, ישנה חצי יום ואוכלת בשאר הזמן. השנה היה קצת שונה. 

אני חושבת שיש משהו נחמד ביום אחד בשנה שבו אין עבודה, אין מכוניות ואין טלויזיה. אפשר להנות מהשקט ולהתפנות לכל מיני דברים שרצית לעשות הרבה זמן ולא יצא. 

אני למשל מיינתי את הבגדים שלי והחלטתי לתרום ערמה ענקית של בגדים במצב טוב שלבשתי אולי פעם אחת. 

קראתי קצת מהספר שהתחלתי לקרוא לפני כמה חודשים והזנחתי. 

ראיתי מאסטר שף באינטרנט. 

הלכתי קצת ברגל על הכביש.

הורדתי ושיחקתי מייפל סטורי (מביך. אל תספרו. אבל המשחק הזה באמת מעביר את הזמן!)

הזמנתי בגדים מאתר שופינג אונליין שאני מפנטזת כבר לפחות חודש וחצי להתחרע עליו (קניתי מעיל מהמם+ קרדיגן יפה לחורף + את הסווטשירט הבא: 

מהרגע שעייני ראו את הסווטשירט ההזוי הזה ידעתי שאני חייבת לקנות אותו. פשוט הזוי מצחיק ואדיר מדי בשביל להתעלם ממנו. ההזמנה כולה עלתה 300 ש"ח. זול! בארץ רק המעיל היה עולה לי לפחות 300 ש"ח!)

וישנתי המווווווווווון. 

ובעיקר נהנתי מהשקט והטענתי את המצברים שלי. 

מצב הרוח עלה ואני מרגישה יותר נינוחה, רגועה ובטוחה לגבי העתיד הקרוב. אני מוכנה. 

עד הפעם הבאה.