מודעות עצמית

חברה טובה מאוד עברה לגור בחו"ל. מאז הקשר ביננו דיי נותק. פתאום אתמול קיבלתי ממנה הודעה שהיא ממש חייבת לדבר עם מישהו. אז אני שם בשבילה. דיברתי איתה. היא עוברת איזה משבר והיא מרגישה מאוד בדיכאון ומאוד לבד. ואני רוצה להיות שם בשבילה. יש חברים אחרים מהארץ שאני יודעת שאיתם היא בקשר יותר הדוק, אבל היא בחרה לשלוח לי הודעה. אני מפחדת להגיד משהו לא במקום ושהיא תיקח את זה בצורה הלא נכונה ושוב אני אהיה חברה גרועה. אז עכשיו אני ממש ממש משתדלת. לפני שאני שולחת לה כל משפט וכל מילה אני קוראת שוב ומחפשת הקשרים שאולי לא יהיו מובנים עד הסוף, חושבת איך היא תגיב למה שכתבתי, חושבת מה הייתי רוצה שיגידו לי אם הייתי במצבה... זה תהליך שהוא אולי מובן מאליו בשביל הרבה אנשים אבל ממש לא מובן מאליו בשבילי ואני מאוד משתדלת, זה באמת לוקח לי הרבה זמן לנסח את עצמי ככה שמה שאני רוצה באמת יעבור בלי כל מיני הפרעות. אף פעם לא הייתיטובה בלנחם או בלעזור באמצעות שיחה טובה. ואני מרגישה שעכשיו, אחרי ההתפכחות שעברתי לגבי עצמי, זו הזדמנות ממש טובה לעבוד על זה. מוזר שלא ירשתי את הכישור הזה מאמא שלי. היא תמיד יודעת מה להגיד ואיך לשפר את ההרגשה שלי. היא אדם מיוחד מאוד. בכל מקרה, מודעות עצמית, זה הזמן.