המחלה הזאת דפקה לי את הראש והשגרה ואני לא יודעת איך אני משקמת את עצמי
כל המאמץ שעשיתי כדיי להיות יותר טובה הלך .
ואפילו עכשיו אני בקושי מתפקדת.
לפחות זה נראה שרזיתי המון בשבוע האחרון ואני אוהבת את זה :<
רק שיישמר ככה ,העיקר שאני לא זוללת .
דיי ניתקתי איתו קשר החלטתי שדיי לבולשיט .
או שאתה עושה מאמץ ונפגש איתי או שאתה לא בחיים שלי .
כמובן שלא אמרתי לו את זה, כי אני לא יודעת איך להיות קשה עם אף אחד .
ופה ושם חוזרים לי דכאונות וחרדות וזה קשה כשאני לבד במיוחד
וגם כשאני לא לבד אני לרוב שומרת לעצמי את זה...
