דוחפת את המברשת השיניים עד לגרון עד שלא יוצאים יותר נוזלים
עד שזה כואב , עד שכל ארוחת הבוקר יורדת לאסלה .
והכל בגלל 2 שורות שוקולד מזדיינות .
פתאום לא שמה לב לזמן, עברו כמה דקות? חצי שעה? שעה?
אני אוהבת את כל השטויות האלו ומשקרת לעצמי שזה לא מזיק .
שאני לא יכולה לפצוא לעצמי את הגרון ולהרוס את השיניים מההקאות .
שאני לא יכולה לחתוך בטעות וריד כשאני חותכת .
שאני לא אקבל סרטן אם אעשן ...(כמו אנשים במשפחה שלי.)
התקופה הזאת נוראית .
בכיתי אתמול מלא , אני רוצה להיות אני הישנה ,
שלא יודעת מה זה לחתוך או להקיא .
ובכל זאת ,אני מכורה לזה .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
