לפני כיומיים, נחו עיני על כותרת ענק ב"וואלה חדשות", וזה לשונה:

מינויו של יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל בסכנה

כמובן שמיהרתי לקרוא את שאר הכתבה, כי לא בכל יום נמצא מינויו של נגיד בישראל בסכנה.

כשקראתי את הגורם המסכן את מינויו של פרנקל, התחלתי לבכות. עד עכשיו אינני בטוח אם זהו בכי אמיתי או כזה שנובע מצחוק. מינויו של פרנקל עמד בסכנה לא כי הוא חלילה אנס, רצח או מעל בכספים. מינויו עמד בסכנה כי הוא יצא מחנות בדיוטי פרי בהונג קונג עם בושם כשלא שילם עליו, וכשעצרו אותו ורצו לעכבו לחקירה ארוכה, שלף את הדרכון הדיפלומטי שברשותו כדי להיחלץ ממנה. הסיבה המרכזית שמעכבת את מינויו הוא החשד כי יציאתו עם הבושם הייתה שלא בתום לב, כלומר שניסה לגנוב אותו, ולא ששכח לשלם עליו.

מעניין אותי מאוד לדעת מי החכם הגדול, גאון הדור שחושב שפרנקל ינסה לגנוב בושם, ועוד דווקא שם. לא רק שפרנקל עשיר מספיק כדי להרשות לעצמו לקנות את כל חנות הדיוטי פרי המדוברת, אני מניח שהוא גם חכם מספיק כדי לדעת שדווקא בסין לא כדאי לנסות ולגנוב בושם שכזה. כי שם, בניגוד לשאר המדינות המתוקנות, לא יעירו לך כי שכחת לשלם, אלא מיד יעצרו אותך, וזה כנראה מה שקרה לפרנקל המסכן. נדמה כי הרבה יותר סביר להניח כי פרנקל פשוט שכח לשלם עליו, כמו שקרה לכל אחד מאיתנו לפחות פעם בחייו, ורצה למנוע הסתבכות מיותרת במדינה בעייתית כמו זו, ולכן השתמש בדרכונו הדיפלומטי.

כששאלו את יעקב נאמן, חברו הקרוב של פרנקל, מה הוא חושב על העניין, הוא ענה כך: "אינני מפחד שימצאו את יעקב אשם, כי ברור לי שזה לא יקרה. מה שכן מפחיד אותי הוא שהוא לא יתמנה לנגיד, משום שהוא יראה מה שעושים לו כאן ויברח". לא יכולתי שלא להסכים איתו יותר.