חלמתי בלילה שהבן אדם האחרון שריאיין (ככה כותבים?) אותי לעבודה קבע איתי לפגישה וניתח איתי למה הוא לא קיבל אותי לעבודה.

זה לא מציאותי ממש, זאת אומרת...אף בן אדם לא יקבע פגישה כזו, אבל מה שנאמר בפגישה לגמרי אמיתי לגביי וזה פשוט עשה לי רע. 

היה לי פשוט נורא בתוך החלום הזה, כי לא מספיק שאני במתח לגביי הראיון הבא שאני אפילו לא יודעת אם יהיה, אני הייתי צריכה להקשיב בחלום לכל מה שאני כבר יודעת על עצמי, ובמהלך הפגישה בחלום צצו גם כל מיני קטעים שלי מדברת בראיון ואיך נשמעתי זוועה ומחרטטת בצורה מחרידה, כי אין לי דברים טובים לומר על עצמי, אז שומעים שזה לא אמיתי. היה לי גם עוד חלום מוזר, שאותו אני לא זוכרת, אבל בגדול לא ישנתי טוב בלילה.

עד עכשיו מאז שאני לא עובדת, הלכתי להתראיין רק במקומות עבודה רציניים, קשה לי לראות את עצמי עובדת בסתם עבודה זמנית כמו בחנות בגדים או מלצרות או איזה מוקד שירות או בעצם כל עבודה לצעירים אחרי צבא, אני מסכימה שזה המסלול שאני צריכה לעבור ולהיות עם אנשים בגילי ולא לשבת במשרד עם אנשים מבוגרים עם ילדים, אבל אני לא רוצה להיות חלק מהעבודות האלה, כן אני יודעת שאני מפונקת, וגם אין לי בכלל את המסלול ה"רגיל" הזה כמו של כולם של -צבא,עבודה שקורעת את התחת, טיול לחו"ל לכמה חודשים, חזרה לארץ לעבוד עוד קצת בשביל לחסוך ללימודים, ולהתחיל את הלימודים אחרי שנה. אני אפילו דיי רחוקה מהמצב הזה, כי אני רק עשיתי צבא, ועבדתי בעבודה משרדית משעממת שגם הרווחתי ממנה רק מינימום ואני חושבת ששרדתי שם הרבה זמן וציפו שאשאר יותר. 

לא יודעת אם זה כבר נכון שעזבתי, אני כבר חודש וקצת בלי עבודה וזה לא קל בכלל להיות בשגרה כזו של חוסר מעש כמעט מוחלט ושאני לא מרוויחה אפילו שקל כרגע, ובכל הסיפור הזה אני טרודה רק במחשבות על עצמי, בעיסוקים הקטנים שלי והחסרי חשיבות ובלמצוא בכל זאת דברים חיוביים בחיים שלי ולפעמים אני כן מצליחה לראות את הדברים הטובים, אבל כבר הרבה זמן שאני רוצה לעשות משהו שהוא לא רק בשבילי, לתת מעצמי למען מטרה טובה, לדעת שאני לא היצור הכי אגואיסטי שיש ושחושב רק על עצמו ולא יודעת למה הצעד הזה גם קשה לי ולאחרים זה בא טיבעי לגמרי.

אין לי מושג אם זה טוב או רע, אני כרגע בשלב הזה חושבת שזה טוב עבורי - הפסקתי עם הדייטים. אני מרגישה שאני לא מצליחה להיפתח רגשית עם אף אחד ושעד שאני לא אצליח להתגבר עם עצמי על על השיט שאני מרגישה שאני ביום יום, אני לא אצליח לפתח רגשות כלפיי מישהו אחר ולהכניס אותו לחיים שלי, גם כשיצאתי לדייטים, הרגשתי שזה אולי ניסיון שלי להוכיח לעצמי שאני לא כזו גרועה אבל זה היה לי כבד כי אולי התאמצתי בשביל לנסות שזה יצליח לי להראות שאני כזו חמודה ומדהימה, אבל בתוכי ידעתי שזה לא מה שאני חושבת על עצמי באמת וזה לא שבאמת רק אני אשמה בהכל, הבחורים שיצאתי איתם לדייטים לא התאימו לי ובכל סוף דייט כמעט אני זו שחתכתי ואמרתי שזה לא יעבוד. 

אני לא חושבת שאם אכיר במציאות מישהו שימצא חן בעיניי, אני אדחה אותו כי אני לא רוצה לצאת לדייטים, אני אפילו אשמח שמישהו רוצה לצאת איתי...אבל כרגע זה לא המצב ואולי אני לא צריכה כרגע מישהו.

אנונימית