לפני 3 שבועות שכבנו במיטה ושאלת אותי למה אני לא יכול להיות לחלוטין פתוח איתך.
אני ניסיתי להסביר לך, ניסיתי להסביר הכל, על זה שאני דפוק מעצמי וממערכות יחסים קודמות, על זה שמאז שפעם אחרונה שהייתי חשוף לחלוטין ונפגעתי אז קשה לי להפתח. ואת בתגובה בכית וניסית להבין.
ואז פתחת מבחינתי תיבת פנדורה שממנה לא היתה דרך חזרה, שאלת אותי לאן היחסים שלנו הולכים להתקדם, ואני לא חשבתי על זה עד אותו הרגע, מבחינתי זה היה לעבור את החצי שנה הראשונה של הכל טוב ומאז לנסות להכיר יותר טוב, לראות איך דברים מתקדמים ולאן. אז נכון שיש דברים שנראים לרוב האנשים טריוויאליים ואני לא מאמין בהם. או יותר נכון להגיד כבר לא מאמין בהם או מפחד מהם אפילו. אבל מבחינתי זאת היתה תיבת פנדורה, השיחה הזאת הפחידה אותי ואמרתי לך מראש שאני אהיה כנה איתך ביחסים, אז סיפרתי לך בכנות שאני אוהב אותך ולא מאוהב בך, אני אפילו לא ידעתי מה זה אומר, אולי עד עכשיו לא יודע מה זה אומר, אבל סיפרתי לך, גם אז אמרתי לך שאני לא בטוח מה זה אומר. ואת בכית.
את טוענת שאנחנו לא מדברים מספיק, ואת צודקת.
את טוענת שאנחנו לא מתראים מספיק, ואת צודקת.
שבוע שעבר ביקשת הפסקה מהקשר כדי שאנחנו נבין מה קורה איתנו, וקיבלתי את זה, אמרתי טוב. ברגע שהשיחה התנתקה אני ידעתי שמההפסקה הזאת לא נחזור, אבל היו סיבות שבגללן עוד לא יכולתי להגיד לך את זה.
יומיים אחרי זה התקשרת שוב ואמרת שזה משגע אותך שאת לא יודעת מה קורה איתנו, ושאני צריך להחליט מה קורה איתנו עד סוף שבוע. ואמרתי בסדר, למרות שכבר ידעתי שאין איתנו.
שלשום בערב כשניסיתי להבין אם את חוזרת למרכז כדי שנפגש ונדבר כמו בני אדם, ענית לי שאת נשארת בירושלים, ואז הוספת שהחבר הכי טוב שלך משכנע אותך לחזור למרכז. שאלת אותי למה שאלתי אם את חוזרת, ועניתי כי חשבתי אולי להפגש בבוקר.
בסוף קבעתי עבודה בבוקר. ולא אמרתי לך את זה.
שלחת לי הודעה בבוקר לגבי מתי ואיפה נפגשים, ואני עניתי לך שלא נפגשים כי אני בדרך לעבודה, בכית ולא רצית לשמוע ממני.
לפני כמה שעות שאלת אותי על מה רציתי לדבר, ואני כבר לא הצלחתי להמשיך ולהחזיק את זה בפנים עד שנפגש, כי אני לא נותן לנו להפגש, כי התשובות שלי מעצבנות אותך וכי התשובות שלך מעצבנות אותי. אמרתי לך שלדעתי אנחנו לא צריכים להמשיך בקשר זוגי, ושאני מקווה להשאר חברים.
ושאלת אותי אם אני לא רוצה להמשיך לצאת איתך.
עניתי לך שזה לא שאני לא רוצה, אלא שאני לא חושב שזה נכון.
ואז חסמת אותי.
הערת אותי לפני שעה בשיחת טלפון ושאלת רק שאלה אחת "למה?"
ואני לא הצלחתי לענות.
אז סיכמת שאת לא רוצה אותי יותר בחיים שלך. ושאעלם. ואני שאלתי "למה?"
אבל לא הבנתי מילה ממה שאמרת, ואין לי באמת תשובה, אבל אולי זה מגיע לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dark & Light