אין דבר שיותר כואב מזה. לאבד מישהו שנקשרת אליו.
לפני מספר חודשים הסתכלתי על הודעות ישנות בפייסבוק, ולפתע אחת תפסה חזק את עיניי. בחור שאני לא מכירה כתב לי כך:
"את ממש מוכרת לי ואין לי מושג מאיפה..אולי תעזרי לי?:) בת כמה את?"
ומשם התחלנו להתכתב. במשך חודש וחצי התכתבנו, דיברנו בטלפון וקבענו המון פעמים להפגש, מה שלא קרה.
עד שיום אחד הוא הפתיע, ואמר שהוא מתכוון לפגוש אותי היום אם ארצה או לא ארצה. ברור שרציתי..
נפגשנו. הוא בא אלי ויצאנו לשבת באיזה פארק. דיברנו, התלטפנו, והנחתי את ראשי על ביטנו בעודו שוכב לו על הדשא. הסתכלנו על הכוכבים. התקרבנו. שיחקנו בהורדות ידיים והוא ניצח. כפרס- הוא נישק אותי. ככה עברו להן שעות מהנות ורעננות עבורי. לאחר אינסוף דייטים גרועים. הוא שאל אם אני רוצה לבוא אליו, ובבוקר הוא יחזיר אותי. הוא לא היה צריך לשכנע אותי יותר מדי..חשבתי לעצמי שאני צריכה לחוות ולהרגיש ואין שום דבר שמונע ממני- אז הסכמתי.
בנסיעה אליו הייתה שתיקה. היא לא הייתה מביכה כמעט בכלל. מדי פעם הוא הניח את היד שלו על הירך שלי וליטף, ואז החזיר את ידו אל ההגה. הגענו אליו, הוא גר עם שותפים שלא היו באותו היום, אז נכנסנו לחדר של אחד מהם. כיבינו את כל האורות, אך למרות זאת מספר קרני שמש חדרו אל מבעד לחלון והאירו את החדר כך שיכלנו לראות אחד את השניה.
הוא התקרב אלי, וחיבק אותי. התחיל ללטף לי את הגב בעודי נשענת עליו. הנחתי את רגלי בין רגליו והמשכנו להתלטף. הרמתי מעט את ראשי ונישקתי את השפתיים המתוקות שלו. כל כך רכות. התחלנו להתחכך אחד בשנייה עד שהחזייה עפה לה לצידו השני של החדר.
היד שלו ליטפה לי את הבטן והחלה לרדת למטה למטה, למקום שהיה כבר רטוב. הוא נהנה מהרטיבות. וגם אמר לי את זה. הבגדים ירדו אחד אחרי השני, והוא עלה מעליי.
ההמשך כבר ידוע.
בבוקר של אחרי הוא היה צריך ללכת אז נשארתי לישון לבד. אחרי כמה שעות הוא חזר, ואיתו יצריי החרמנות. שכבנו שוב.
מאוחר יותר הסתכלתי עליו, נהנתי להסתכל עליו. שלו כזה..ומתוק, שבא לחבק ולא להרפות. אמרתי לו שאני מפחדת. הוא שאל ממה. ועניתי לו- שבמשך תקופה ארוכה, כל מה שרוצים ממני זה רק סקס, ואני מחפשת קשר יותר עמוק ואוהב, ומחבק.
הוא ענה את התשובה שהכי לא ציפיתי לה. "אני לא יודע אם איזה חארות יצאת, אני לא כזה".
מפה לשם המשכנו להפגש, הוא המשיך להקסים אותי במשפטים חמים ואוהבים, עם הפרצופים המתוקים שלו שכבר למדתי להכיר.
הרגשתי שאנחנו מתקרבים עוד ועוד.
עד שלפני כמה ימים מישהו התחיל איתי. מסתבר שהם גרים באותה עיר. המישהו הזה שאל אם אני רוצה להפגש, ואמרתי כן. ולא כי באמת רציתי. הצורך שלי לבדוק האם זה עוד אחד שרק רוצה לזיין אותי ולהעלם פשוט התגבר על המוח והדעת. לא התכוונתי להפגש איתו. אלא לברר למה הוא רוצה להפגש איתי. איכשהו, אותו בחור מכיר את א'. וטרח להשוויץ בכך שמישהי זרמה איתו במשחק המפגר שלו. בחיי שלא התכוונתי.
רציתי רק אותו. חשבתי עליו כל יום. כל מילה שנייה שלנו הייתה צחקוק. נהננו יחד, דיברנו, הקשבנו, עזרנו. ופתאום..זה נגמר.
זה מעציב אותי. לא רק כי לא הייתה משמעות לשיחה עם האידיוט שניסה להתחיל איתה, אלא כי הוא לא סומך עליי.
אבל אם אוהבים אותו צריך לשחרר אותו. אז אני אשתדל לאט לאט לשחרר אותו. וזה לא שאני מאוהבת בו..נהנתי מחברתו, מהשיחות איתו ומהתשומת לב שהוא נתן לי.
הוא בחור נהדר, ואני בטוחה שמי שתזכה בו תיהיה ברת מזל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
