אני מוצאת את עצמי יושבת מול האינסטגרם השעה שבע בערב (שעון ניו יורק) ומסתכלת על התמונות שלו.

אני לא יודעת מה קורה לי או שבעצם אני יודעת , הלב שלי מתמלא מחדש ועל הפנים שלי מופיע חיוך של ילדה מטומטמת ומאוהבת.

אני יודעת שלא משנה מה יקרה אני לא אצליח לשכוח אותו.

אני באמת לא מבינה איך אנשים עושים את זה?! איך הם מוצאים אהבה חדשה והם אפילו מצליחים להתאהב שוב.

לפעמים אני שואלת את עצמי למה הוא עשה את זה ? מה היה לילדה השניה שלא היה בי והוא היה צריך לרוץ אליה.

או למה לקח לי כל כך הרבה זמן לעלות על זה.

אני רוצה להתאהב מחדש, להרגיש את כל זה מחדש.

את הפרפרים בבטן ואת ההרגשה הזאת שהלב דופק כל כך חזק שאת רואה אותה והחיוך לא יורד מהפנים.

אני כל כך רוצה את זה שוב, וכמה שלא ניסיתי לא הצלחתי להוציא או להרגיש אפילו טיפת רגש שמשתווה למה שהרגשתי לפני.