אני לא מאמינה שהיום הזה הגיע.

עכשיו השעה שש , ב12 הטיסה לניו יורק יוצאת והדבר היחיד שאני מתפללת אליו זה שהטיסה תתעכב או שאמא שלי תחליט להישאר בארץ ברגע האחרון.

אני לא מאמינה שאני עוזבת את שני פה לבד מה אני יעשה בלעדיה יהיה לי כל כך קשה .

אתמול זאת הייתי היציאה האחרונה של כולנו ביחד זה היה כל כך כיף בחיים לא היה לי כיף עם כולם כמו אתמול למה פשוט אין מכונות זמן!

אנחנו נעבור לניו יורק ואני יודעת שאני ושני לא ניהיה בקשר כמו עכשיו היא תמצא לה חברה אחרת שתתפוס את המקום שלי למרות שהיא הבטיחה שנדבר כל יום.

אני יודעת שאני לא אסתדר שם במיוחד באזור של השדרה החמישית במנהטן של כל הילדי שמנת האלה ומסיבות הסמים והאלכוהול שלא נגמרות!

זה פשוט לא אני זה כל כך לא מתאים לי!

אז אני צריכה ללכת ולסיים לארוז סוף סוף את המזוודה האחרונה!

מבטיחה לעדכן... תחזיקו לי אצבעות