היום לפני-הצהריים, הוצאתי צו-הרחקה, נגד ציון אסף. לא בשמחה עשיתי זאת, הבנאדם היה, בעבר, חברי הקרוב - אבל, היה עליי לעשות זאת, בלית-ברירה, אז מקץ חדשיים וחצי של התלבטויות, כך עשיתי.
סיכוי להקמת קואליציית-שמאל בגרמניה, אינשאללה. באוסטריה, לעומת-זאת, הטוב ביותר, שניתן לצפות לו, הוא קואליציה גדולה מתונה, בהנהגת הסוציאליסטים.
לו היו הבחירות, נערכות היום, לי לא היתה מפלגה (אלא אם-כן הייתי מחליט, למרות-הכל, להצביע "עבודה" - פשוט ע"מ לעזור ל"עבודה", להיות המפלגה הגדולה ביותר בכנסת... עם כל זאת, שכל אנשי מפלגה זו ברחובות, ללא-יוצא-מן-הכלל, מעוררים בי בחילה פיזית של-ממש), אבל בדבר אחד, אני בטוח: מי שמאמין, שאפשר יהיה להקים ממשלה ליהודים, בלי ש"ס = שיקום!!
אף-אחד לא קם... אף-אחד לא קם...
ככה זה, אין מה לעשות. ממשלה בראשות שלי יחימוביץ', שתכלול את ה"עבודה", "מרצ", ש"ס, "יהדות התורה", רע"ם-תע"ל וחד"ש = זה הטוב ביותר, האידיאלי ביותר, לו ניתן לקוות. כל דבר טוב יותר, אינו אלא אשליה, אשר אינה בת-מימוש, במרוצת השנים הקרובות, למרבה-הצער.
{כל זאת, כמובן, בהסתייגות, שאם תקום, עוד מפלגת-שמאל - הכל יכול להיות, כמובן. ייתכן, אפילו, שאני-עצמי, אהיה מועמד מטעמהּ}
את הפייסבוק עזבתי, כמו-גם (כמה ימים לפני-כן) את הטוויטר. ועכשיו, הפעם, זה כבר סופי לחלוטין. די, מספיק כבר. חלאס. אין לי שום צורך בהן, הן סתם הפריעו. הייתי זקוק לכל זה, בתקופת רָעֶלֶת-השבתות המחרידה, של החדש שעבר - אבל, ספטמבר הנורא, הרי, כבר עבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
