מחשבות על העולם ובכלל

נגיד שהיתה לכם חללית, המסוגלת לטוס במהירות, בת קרוב לשלושת-אלפים קילומטרים בשנייה = מאית אחת, אחוז אחד, ממהירות-האור.

בואו נניח, שאתם משתגרים, מחוף פלמחים (בין ראשל"צ לאשדוד), באחד במארס 2014, בשעה שמונה בבקר בדיוק, שעון-ישראל.

בשעה שמונה ושנייה אחת, אתם מצויים 3,000 ק"מ, מעל לפני-האדמה (לשם-השוואה: לו הייתם נוסעים, במהירות זו, על-פני כדור-הארץ, כבר הייתם מגיעים לברלין... תוך שנייה אחת!!). תוך שתי דקות ושתי שניות, אתם חוצים, בטיל (פשוטו כמשמעו), את מסלולו של הירח.

בשעה שבע ורבע באותו ערב, אתם מגיעים למאדים, מאיטים ונוחתים, על-מנת לבלות בו את הלילה ולטייל בו קמעה.

למחרת, השני במארס, בשעה שמונה בבקר שעונכם, אתם שוב רעננים, מוכנים לטיסה וחגורים טוב-טוב, בתוך החללית המהירה שלכם. אתם ממשיכים בדרככם, החוצה ממערכת-השמש!!

צדק נמצא בצד השני של השמש, אז לא תבקרו בו הפעם. אז בשביעי במארס, בשעה עשר, שלושים ושמונה דקות ועשרים שניות בבקר = כלומר: מעט למעלה מחמש יממות, מאז עזבתם את מאדים - אתם מגיעים ליעדכם הבא: שבתאי.

שבתאי הוא ענק גזי. אין לכם, על-כן, קרקע לנחות עליה... אתם מכוונים עצמכם, אם-כן, לבילוי, בן קרוב ליממה, על הגדול בירחיו: טיטאן, הירח הכתום, בו הטמפרטורות, נמוכות כל-כך, עד שהיבשה, היא מים מוצקים לחלוטין מרוב-קור - ואילו האגמים, הם גז-בישול, המצוי במצב נוזלי...

אנו, כמובן, איננו מסוגלים, לנשום את אטמוספירת-טיטאן, או להתקיים, ללא-הגנה, בטמפרטורות המקפיאות, השוררות על-פניו. אי-לכך, אתם עטופים, טוב-טוב, בחליפות-חלל עבות מאד.

למחרת, השמיני במארס, בשעה שמונה בבקר שעונכם, אתם שוב רעננים, מוכנים לטיסה וחגורים טוב-טוב, בתוך החללית המהירה שלכם. אתם ממשיכים בדרככם, החוצה ממערכת-השמש!!

היעד הבא שלכם, הוא פלוטו: כוכב-הלכת הננסי, ראשון עצמי חגורת-קוויפר, שנתגלו אי-פעם (אוראנוס ונפטון נמצאים, שניהם, במקומות אחרים במסלוליהם כרגע, אז כמו על צדק, גם עליהם נוותר, הפעם).

פלוטו רחוק. רק לקראת שעת-הצהריים (על-פי שעונכם), בעשרים וארבעה במארס, אתם זוכים להגיע אליו. הטמפרטורה שעל פניו, נמוכה עד-כדי-כך, שהאטמוספירה עצמה, נמצאת במצב קפוא ומוצק כמעט. אינכם מתעניינים בו במיוחד ואתם מחליטים להמשיך מייד ולחצות, בקו ישר וקצר, את כל חגורת-קוויפר, בטיסה ממושכת אחת, באותה המהירות (חגורת-קוויפר, מורכבת מאלפים רבים של עצמים, במימדי כוכב-לכת ננסי - או ירח - דוגמת פלוטו, אֵרִיס, מַקֵה-מַקֵה, שלגיה, הַאוּמֵאַה, קְוַּאוַּאר ועוד ועוד - ועוד המוני-המונים, של עצמים קטנים יותר - אבל אל-חשש: ספינתכם מצויידת, במגינים רבי-עצמה...).

רחבהּ, של חגורת-קוויפר, הוא בערך שלושה מיליארדי קילומטרים = בערך כמרחק, מכדור-הארץ לאורנוס. במהירותכם הנוכחית = אחוז אחד ממהירות-האור = רק מקץ למעלה משבוע וחצי, בערך בין אחת ומחצה לשתיים, בלילה שבין הרביעי לחמישי באפריל, תותירו, לבסוף, את חגורת-קוויפר מאחוריכם.

אתם בדרך כבר מזה חמישה שבועות כמעט ורק עתה, יצאתם, למעשה, ממערכת-השמש... בעיקרו של דבר: ענן אורט = מקור-השביטים - מצוי עוד הרחק, הרחק לפניכם.

בעצם, ענן-אורט אינו מתחיל, למעשה, אלא טריליון וחצי(!!) קילומטרים משם!! איש אינו יודע, מה נמצא, במרחב (הריק??), שבין שוליה החיצוניים, של חגורת-קוויפר (מיקומו, בערך, של גדול הננסים, אֵרִיס), לבין ענן-אורט, חוץ מישות גלמודה אחת ויחידה: כוכב-הלכת הננסי סֵדְנָה (אינני בטוח, באיזה צד, של מערכת-השמש, מצוי סדנה, אז ליתר-בטחון, אינני כוללו כאן, לפחות לעת-עתה). למעשה, מתקבל מאד על הדעת, שישנם עוד; אבל, לעת-עתה, לא התגלה אף-אחד מהם.

השנים עוברות. אתם טסים בלב ה(לא-כלום?), בכיוון, בו בחרתם לפנות: אל השמש, הקרובה ביותר לזו שלנו, אל הכוכב השכן.

וטסים.

וטסים.

וטסים.

עד שבחורף (תחילת חדש פברואר, נניח), שנת 2030, אתם מגיעים, סוף-כל-סוף, לענן-אורט.

משערים, ששוליו החיצוניים, של ענן זה = המכיל גושי-קרח קטנים, חלקיקי-אבק ועוד - משתרעים עד למחצית-הדרך, לשמש הקרובה ביותר, לשמשנו-שלנו. אם, אכן, כך הדבר, הרי שבתוך הענן הזה, תבלו את שארית ימי-חייכם: רק מתישהו בתחילת המאה ה-23, תגיע חלליתכם לסופו.

ורק עם ראשית המאה העשרים וחמש, פחות או יותר, תזכה חלליתכם (עם שלדכם בתוכה) להגיע, סוף-כל-סוף, לארץ המובטחת: השמש, הקרובה ביותר לזו שלנו, פרוקסימה קנטאורי.

וזה במהירות, שהביאתכם למסלול-הירח, תוך מעט למעלה משתי דקות ולמאדים, בתוך פחות מ-12 שעות.

כמעט ארבע-מאות שנה, עד לשמש הקרובה ביותר, לזו שלנו.

זה עד כמה המרחקים ביקום, הם עצומים ואדירים.

זה עד כמה.