וִיְּהִי
כִּי
בָאוּ יָמִים רַבִּים, וְהַלְּכוּן
מְעִמָּהּ, וָתֵרֶא
כִּי
אַפְסָה תִקְוָתָהּ, וָתֵרֶא
כִּי,
אֵין עוֹד אִישׁ
בְעַמָּהּ, אֲשֶׁר יֵלֶךְ עוֹד
עִמָּהּ.
וִיְּהִי
וּבַזּוֹ
עִיר הַיָּמִים הַרַבִּים, הָלְכָה
נַעֲרָה,
נָאָה וּתְמִירָה, וַתֹאמֶר
כְּלוּם,
יֵשְׁנָה אַהֲבָה? אוֹ שֶׂמָּא
לֹא
הַיְתָה זוּ, אֶלָּא
בְּדָיָּה.
וָתַקַר
לָהּ בְדַּרְכָּהּ, עַל זוּ
אֵם-הַדֶּרֶךְ, אֶבֶן-מִשְׁקָל
חֲדָשָׁה,
מוֹרֶשֶׁת
הַיָּרֶךְ. וָתֹאמֶר
הוֹ,
בֶּן-עַוְלָא, כָּעֵת
מִמְּךָ לֹא אֵרָא! וָתִטְּלֵנָהּ
עִמָּהּ.
וִיְּהִי
כִּי
בָאוּ יָמִים רַבִּים, וְהַלְּכוּן
מְעִמָּהּ, וָתֵרֶא
כִּי
אַפְסָה תִקְוָתָהּ, וָתֵרֶא
כִּי,
אֵין עוֹד אִישׁ
בְעַמָּהּ, אֲשֶׁר יֵלֶךְ עוֹד
עִמָּהּ.
וִיְּבִיאוּנָהּ רַגְלֵיהָּ אֶל
זוּ
אֶבֶן-כְּפִיר, אֶל
עִיר-נְחֹשֶׁת-קָלָל,
אֲשֶׁר
צִיְנָה
גְּבֻלֵּי. וָתֹאמֶר
הִנֵּה
כִּי-כֵן, בַּאתִּי
לְכָאן,
אֶל
זוּ
עִיר-טְמִירָה, מוֹרֶשֶׁת
גְּבֻרַת-הָאִשָּׁהּ.
וָתִשְׂמָח.
וָתֹסֵף
וָתִצְּעָד, וָתִכָּנֵס
אֶל
הָעִיר, אֶל
כְּרַךְ
הַזָּהָב, אֲשֶׁר-בּוֹ כֹּחַ
טָמִיר.
וָתֵרֶא
הַנַּעֲרָה,
כִּי שָׂם אֵין
חוֹמוֹת,
וְכָל אָדָם
לְאֲדָם,
לֹא
זְאֵב
הוּא, לֹא
עוֹד!
וִיְּהִי
כִּי
בָאוּ יָמִים רַבִּים, וְהַלְּכוּן
מְעִמָּהּ, וָתֵרֶא
כִּי
אַפְסָה תִקְוָתָהּ, וָתֵרֶא
כִּי,
אֵין עוֹד אִישׁ
בְעַמָּהּ, אֲשֶׁר יֵלֶךְ עוֹד
עִמָּהּ.
וָתֹסֵף
וְתִפְסַע הַנַּעֲרָה
אֶל
לֵב-עִיר, אֶל לֵב
זֶה
הַמָּחוֹז, שֶׁבּוֹ
כֹּחַ
טָמִיר, וָתֵשֶׁב
וָתִתֵּן
מַנֹּחַ רַגְלָהּ, וָתִשְׁאָף
אֲוִיר-הָרִים
לְרֵיאָתָהּ
הַמְּעֻנָּה.
וָיָּבֹא
אָז, וָיֵשֶׁב
לְצִּדָּהּ,
חֲתוּל-נָמֵּר גְּדֵל-גּוּף, לוֹ
אֲבְנֵי-אֹדֶם
בִשְּׁמֻרֵי-
עַפְעַפָּיו.
וָיֹאמֶר
לָהּ
קָחִינִי, בַּת-הַגּוֹרָל! כִּי אַתְּ
לִי
גֹּאֶלֶת, מִנְּחֹשֶׁת-
קָלָל.
וָתִשְׁאֲלֵנוּ
מָדוּעַ? הֵן לֹא
כָּאן
בֵּיתְךָ? הֵן לֹא
כָּאן
מָעוֹז
לְאֳשְׁרוֹת-רוּחֲךָ?
כִּי בְאַרְצִּי
שֶׂלִּי,
הַמְּעֻנָה, לֹא יֶחְדָּל
אָדָם
מְהַכּוֹת
לַחַבּוּרָה.
וִיְּהִי
כִּי
בָאוּ יָמִים רַבִּים, וְהַלְּכוּן
מְעִמָּהּ, וָתֵרֶא
כִּי
אַפְסָה תִקְוָתָהּ, וָתֵרֶא
כִּי,
אֵין עוֹד אִישׁ
בְעַמָּהּ, אֲשֶׁר יֵלֶךְ עוֹד
עִמָּהּ.
וָיַעַן
בֶּן-טִיגְּרִיס וָיֹאמֶר
אֲכֵן,
אֶרֶץ זוּ כָמוֹהָּ
יִפְעַת-טֶבַע
עוֹד
אֵין;
כָּאן
יָפִים
אֲנָשִׁים, אוֹהֲבִים
לְרֵעָם,
אָךְ
אוֹי,
מֶה רַבָּה הַ
שָׁלְהֶבֶת
בַּדָּם!
כִּי
טוֹרֵף אֲנֹכִי, וְטִבְעִי
לֹא
יֻכָּר; כִּי מַה
לְטּוֹרֵף
בִיְּמוֹת
אֵין-אַכְזָר?
וִיְּהִי
כִּי
בָאוּ יָמִים רַבִּים, וְהַלְּכוּן
מְעִמָּהּ, וָתֵרֶא
כִּי
אַפְסָה תִקְוָתָהּ, וָתֵרֶא
כִּי,
אֵין עוֹד אִישׁ
בְעַמָּהּ, אֲשֶׁר יֵלֶךְ עוֹד
עִמָּהּ.
וָתַעֲנֵנוּ
הַנַּעֲרָה, אִם
כָּךְ
לֵךְ נָא אֶל
בֵיתִי
הַנּוֹרָא, בְעַמִּי
תִּשְׂתָלָב.
שׁוֹלַחְתִּיךָ
בַזֹּאת
אֲנֹכִי אֶל
בֵיתִי
– מָלֵא-נָא כְּרֵסְךָ בִּ
בְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי!
וָיוֹדֵה
לָהּ הַטִּיגֶּר, בֶּן
נְחֹשֶׁת-קָלָל,
עַל זוּ
הָעֵצָּה,
וִיְּזַנֵּק
וָיִדְהָר.
וָיָבֹא
הוּא
אָז, אֶל בֵית-
נַעֲרָה,
וִיְּזַנֵּק
וִיְּשָׁכֵךְ
רַעֲבוֹנוֹ
בְּבֵיתָהּ.
וִיְּהִי
וּבַזּוֹ
עִיר הַיָּמִים הַרַבִּים, הָלְכָה
נַעֲרָה,
נָאָה וּתְמִירָה, וַתֹאמֶר
כְּלוּם,
יֵשְׁנָה אַהֲבָה? אוֹ שֶׂמָּא
לֹא
הַיְתָה זוּ, אֶלָּא
בְּדָיָּה.
וִיְּהִי
כִּי
בָאוּ יָמִים רַבִּים, וְהַלְּכוּן
מְעִמָּהּ, וָתֵרֶא
כִּי
אַפְסָה תִקְוָתָהּ, וָתֵרֶא
כִּי,
אֵין עוֹד אִישׁ
בְעַמָּהּ, אֲשֶׁר יֵלֶךְ עוֹד
עִמָּהּ.
וִיְּהִי
כִּי
בָאוּ יָמִים רַבִּים, וְהַלְּכוּן
מְעִמָּהּ, וָתֵרֶא
כִּי
אַפְסָה תִקְוָתָהּ, וָתֵרֶא
כִּי,
אֵין עוֹד אִישׁ
בְעַמָּהּ, אֲשֶׁר יֵלֶךְ עוֹד
עִמָּהּ.
רחובות,
דצמבר 2001
נכתב
בהשראה חלקית משירֵי "נרקומן של האמת", לניר שושני.
*
שִׁיר לְרוּחַ-אֲבִיב
נֹעֶצֶּת
בִּי מַבָּטָּהּ הַנַּעֲרָה
-
הוֹ, יוֹפִי כֹּה אַכְזָרִי.
קָר
אַף מִקֶּרַח הוּא זֶה הַמַּבָּט
אֶת
לִבִּי בְשַּׁלְוָה תִמְחָצִּי.
לַאֲהֲבָה
כָּמַהְתִּי, נַפְשִּׁי תְּכֻשָּׁף
הוֹי,
לָךְ אֵלָת-הַצַּלְמָוֶת!
עַל-פְּנֵי
בְּדִידוּתִי, מְעַתָּה אֲבָכֵּר
לַחֲווֹת
בְחֵיקֶּךְ אֶת הַמָּוֶת.
רחובות,
ינואר 2002.
נכתב
בהשראה מאוחרת של הציור “Frühling”.
*
To a Goddess Unknown
Staring at me from emotionless eyes
- Ho, Beauty so cruel.
Cancelling me by squashing my Heart
- So stoicly shall swallow me whole.
To Love I yearned, my Soul shall be damned
- Ho, You Goddess of Darkness!
No more I'd be lonesome, my Life shall be
crushed
- My Heart's now smearing in Your hand.
רחובות,
ה-22 לינואר 2002.
בהשראה
מאוחרת של הציור “Frühling”,
ומן
הגּוסְטִיֵּר אֶמְנִי סַאוּתְ'וִּינְדְּ.
*
שִׁירַי לְנוּרְיַאנָּה
אָ'
שְׁעַת-לַיִל,
אֲנִי
מֹחֵה דִּמְעוֹתַיִךְ,
בַּת-יֹפִי
דִּמְיוֹנִית,
שֶׁלֹּא
נַשְׁמָה מְעוֹלָם…
דִּמְעֹת-שָׁלִישׁ,
שֶׁמְּעֵינַי
לֹא יֻכְלוּ זְרֹם,
יִפְעַת-פָּנַיִךְ
יְכַסּוּן…
בְאוֹר-שֶׁמֶשׁ
בְלֵּילוֹת-שֶׁלֶג,
אֵבֶךְ
אֲנִי
בָּדָד…
מָקוֹם
לִי יֵשׁ,
אָךְ
כֹּה קָר הוּא
וּבֹדֵד,
בְּלִי
צְלִיל-נְשִׁימֹתַיִךְ!
בֹּקֶּר,
שַׁחַר
מְבַשֵּׂר עַל
הַשֶּׁמֶשׁ,
בְּדִידוּתִי
תִּתְגַּלֵּנָה
אֶל
מוּל מְלֹא-אוֹר-הַיּוֹם…
לָמָה
זֶה
נָשַׁמְתִּי
אֶת אַוִּיר
זֶה
הַיְּקוּם, אִם
לְאֵהֹב,
לִי
אָסוּר?
בְאוֹר-שֶׁמֶשׁ
בְלֵּילוֹת-שֶׁלֶג,
אֵבֶךְ
אֲנִי
בָּדָד…
מָקוֹם
לִי יֵשׁ,
אָךְ
כֹּה קָר הוּא
וּבֹדֵד,
בְּלִי
צְלִיל-נְשִׁימֹתַיִךְ!
רחובות,
ינואר 2002.
*
בֵּ'
בַחֲלוֹם
אֶלַּי תַבֹאִי,
בַּת-הַאַהֲבָה.
צְלִיל-שְׁמֵךְ
פָּתַח אֶת לִבִּי
וְלָךְ
פָּתַח שְׂאֹן-דִּמְעָה.
רַע
לָךְ, רַע!
וְאַתְּ
הִיא אֲנִי.
נוּרְיַאנָּה,
אַתְּ - -
וְשׁוּב,
שׁוּב תִּבְכִּי.
רחובות,
ינואר 2002
*
גִּ' – אֵין לִי אֲחוֹת
אֵין
לִי אֲחוֹת!
לַעֲזָאזֵל.
עִם
מִי סוֹד אַמְתִּיק
עִם
רֵדֶת-לֵיל?
אֵין
לִי אֲחוֹת!
אֲרוּר
אֲנִי.
וּמִנַיִן
יָבֹא
עֵזְרִי?
רחובות,
מרס 2002.
(עשרים
ושבע שנים מאוחר מדי)
*
דָּ' – זְעָקָה - - -
שֹׂרֵד
אֲנוֹכִי
הַאֱחָד,
בֹּדֵד
בְּבֵיתִי
עַכְשָׁיו
וְלָעַד.
תָּמִיד
לְבָדִי
לְכֹל
חֲיַי,
בְלֹּא
אֲחוֹתִי
שֶׁתַּחֲלֹק
צֻּקֹּתַי.
כָּךְ
עֹבְרִים
עֲלַי
יָמַי!
הֵיי!
גַּם
לִי רְגָשׁוֹת,
גַּם
אֲנִי אָדָם
חַי.
גֵּוִי
לְמַגָעֵךְ
יִּזְעָק…
הֵיי!
אֵין
לִי אֲחוֹת,
גַּלְמוּד
אֲנִי
בַעוֹלָם.
כֵּן!
וְאֵלוּ הֵם
יָמַי…
רחובות,
מרס 2002.
*
הֵ' – חֲלוֹמוֹת פָּז!!
לַיְלָה
טוֹב יָפָתִי,
חֲלוֹמוֹת
פָּז.
תָּמִיד
עֲלַי חִלְמִי,
עַכְשָׁיו
וְלָעַד.
אֲנִי
לָךְ זָקוּק
יֹתֵר
מִלְּחָיַי.
אַהֲבָתִי
לָךְ
מְשׂוֹשׂ-תְּשֻׂמּוֹתַי.
אַתְּ
הַיָּפָה
בִּבְדָיוֹתַי!
נוּרִי!
אַל נָא תֵּלְכִי,
הִשַּׁאֲרִי
רַק עוֹד קְצָת,
גַּם
אִם לֹא הֲיִּית כָּאן
מְעוֹלָם…
נוּרִי!
אֲנִי לָךְ זָקוּק,
זוֹהִי
אֲמִירָה אֲנֹכִית, אֲבָל
בְלִי
נְשִׁיקוֹתַיִךְ דִּינִי
נִגְזָר…
רחובות,
ספטמבר 2002.
*
Mon Chant Pour Nurianna
Night time,
Silencing Your crying,
Imaginary Beauty,
Who'd never been born…
Your gentle-most features shall be covered
By copious tears,
which my man-eyes
Can't let off.
On sunny days,
By snowy nights,
My Heart shall wheep
All alone…
Home I've got,
But what point is in that
Without Your loving
Kisses?
Morning, The new day is now
Dawning,
This new flow of light-rays
Shall give one more lonely day.
Why at all to go on
Leading those lonesome
Life, if there ain't be
Chance for Love?
On sunny days,
By snowy nights,
My Heart shall wheep
All alone…
Home I've got,
But what point is in that
Without Your loving
Kisses?
Rehovoth, February 2002
*
On Another Dimension (II)
On Another Dimension
You may well be exist.
On Another Dimension,
Far away from
What is
For me
Real.
On Another Dimension,
My Alter-Self is
Being By
You
Loved.
On Another Dimension,
Your eyes shall
give me
Laugh.
On Another Dimension,
There may still be
Hope for
Love.
Rehovoth, March 2002 (‘Erev
Pessa`h)
*
שִׁירֵי נוּרְיַאנָּה,
הַמַּרְסִילְיֵזִית
אָ'
יַלְדָּה
אֲחָת הִיא בַרְבּוּרָה,
יַלְדָּה
אֲחֶרֶת – אָוָז.
וְיֵשׁ
גַּם יְלָדוֹת כָּמוֹנִי,
עַכְבְּרוֹשׁוֹת
– שֶׁיִּשַּׁאֲרוּ לְבָד.
פברואר
2002.
נכתב
בהשראת "צחוק של עכברוש", לנאוה סמל.
*
בֵּ' – אֵינֶנִּי אֹהֶבֶת חֲיָלִים
אֵינֶנִּי
אֹהֶבֶת חֲיָלִים,
אֵינֶנִּי
אֹהֶבֶת צְבָאִיּוּת.
שׁוּם
פְּאֵר אֵין בָהֵם,
בְאֹתָם
כְּלֵי-מַשְׁחִית,
הַיֹּצְּרִים
אַלְמָנוּת וְיַתְמוּת.
עַל
הַבִּמָּה יַעֲמֹד נְשִׂיאֵנוּ,
נַפּוֹלֵיאוֹן
שֶׁל מִילֶנְיוּם חָדָשׁ.
וּלְמַרְגְּלוֹתָיו,
בַסַּךְ צֹעֲדִים
כֹּל
סִמְלֵי שִׁפְכֵי-דַּמִּים
מְאָז.
אֵינֶנִּי
אֹהֶבֶת חֲיָלִים,
אֵינֶנִּי
אֹהֶבֶת צְבָאִיּוּת.
שׁוּם
פְּאֵר אֵין בָהֵם,
בְאֹתָם
כְּלֵי-מַשְׁחִית,
הַיֹּצְּרִים
אַלְמָנוּת וְיַתְמוּת.
נְעָרוֹת
טִפְּשׁוֹת לַדֶּגֶל יַצְדִּיעוּ,
מָתָי
כְּבָר יִּתַמּוּ מִלְחָמוֹת?
מָדוּעַ
זֶה מְהֻלָּלִים כְּלֵי-מַשְׁחִית
תַּחַת
לַחֲגוֹג אַהֲבוֹת רִאשׁוֹנוֹת?
אֵינֶנִּי
אֹהֶבֶת חֲיָלִים,
אֵינֶנִּי
אֹהֶבֶת צְבָאִיּוּת.
שׁוּם
פְּאֵר אֵין בָהֵם,
בְאֹתָם
כְּלֵי-מַשְׁחִית,
הַיֹּצְּרִים
אַלְמָנוּת וְיַתְמוּת.
אֵינֶנִּי
אֹהֶבֶת חֲיָלִים,
אֵינֶנִּי
אֹהֶבֶת צְבָאִיּוּת.
שׁוּם
פְּאֵר אֵין בָהֵם,
בְאֹתָם
כְּלֵי-מַשְׁחִית,
הַיֹּצְּרִים
אַלְמָנוּת וְיַתְמוּת.
נכתב
ביום-השנה לנפילת הבסטיליה
-
יום המהפיכה הצרפתית,
ה-14
ליולי 2002.
*
גִּ' – זֶה כֹּה נִפְלָא
הָלַכְתִּי
לִשּׁוֹן כָּאן בִּלְעֲדֵיךָ,
מְקַוָּה
שֶׁכְּבָר תָּבֹא.
כְּמוֹ
תָמִיד סֹמֵכְתְּ עֲלֵיךָ
מָדוּעַ
אְתָּה לֹא פֹּה?
אֵין
לִי חַיִּים בִּלְעֲדֵי ְהִלָּתְךָ,
אַתָּה
מְקוֹר כָּל אוֹר,
וּבְהֶחְלֵט,
זֶה כֹּה נִפְלָא,
כֹּה
נִפְלָא…
וְהַלְוָאי
שֶׁכָּאן
הֲיִיתָ,
יָדְךָ
מְחַכֶּכֶת-עֹרְפִּי…
וְהַלְוָאי,
שֶׁאֹתִי
חֲזִיתָ,
מְאַמֶּנֶת
אַהֲבָתִי…
לָךְ.
נוריאנה
פ., יולי 2002.
*
דָּ' – שַׁקְרָן!!!
שִׁקַּרְתָּ
לִי,
אָמַרְתָּ
שֶׁתָּבֹא וְלֹא בַּאתָּ.
שׁוּב
שִׁקַּרְתָּ לִי,
וְזֹאת
כְּשֶׁסָּמַכְתִּי רַק עֲלֵיךָ.
מָדוּעַ
אַתָּה עוֹשֵׂה זֹאת? הַה? הַה?
מִתְעַלֵּל
כָּךְ בְאַהֲבָתְךָ?
מָדוּעַ
אַתָּה עוֹשֵׂה זֹאת, טִפֶּשׁ מְטֻפָּשׁ,
כְּלוּם
אֵינְךָ יוֹדֵעַ, שֶׁלִּבִּי הוּא שֶׁלְךָ??
נוריאנה
פ., - ספטמבר 2002.
*
הֵ' – חֲלוֹמִי / נוּרְיַאנָּה פִ.
הַלַּיְלָה
מֵיְלִיל לְאִטּוֹ,
יָרַדְתִּי
עֵרוֹמָה אֶל הַכָּרֶם.
בֵּין
גְפָנִים בְּלֵּב מְחוֹז בֻּרְגּוּנְ'י
אַהֲבָתְךָ
לִי 'יְתָה כֹּה נֶאֱצֶּלֶת.
נִשָּׁקְנוּ
וְרָוִינוּ דּוֹדִים,
מִשְּׁנֵי
שָׁדַי יָנַקְתָּ בְרֹךְ,
שְׁתֵּי
יָדֵיךָ כִּנְחָשִׁים מְלַטְּפִים,
מְצִיצוֹתֵיךָ
מְתֻקּוֹת כַּתִּנּוֹק.
הִתְפָּשַׁטְתָּ,
וְנִצָּבְתָּ מוּלִי,
אֵל
נֶחְמָד שֶׁל נְעוּרִים וַאוֹן.
מַעֲרִיץ,
סוֹף-כְּ'-סוֹף, אֶת יֹפְיִי
סוף-סוֹף
בָּז לְכֹל בְּנוֹת-הַבְּלוֹנְדְּ.
הִתְעֹרַרְתִּי
בִדְּמָעוֹת עַל לֶחְיִּי,
יֹדַעַת,
כִּי זֶה אַךְ-חֲלוֹם.
כִּי
לְעוֹלָם לֹא תֹאהַב עוֹד אוֹתִי
-
עֹנֶג זֶה בִּשְׁבִילִי הוּא אֲסוּר - - -
ספטמבר
2002.
*
"עַל
נְהָרוֹת בּוּדָאפֶּשְׁט, שָׁם יָשַבְנוּ גַם בָכִינוּ,
בְזָּכְרֵנוּ
אֶת רְחֹבוֹת"…
עַל נְהַר
הַדְּמָעוֹת
נְהַר
הַדְּמָעוֹת זוֹרֵם,
שֶׁל
נוּרְיַאנָּה וְדָנִי קוּפֶּר.
נָהָר
שֶׁל חֻלְשַׁת-הַצֶּדֶק,
נָהָר
שֶׁל כְּנִיעוּת לַעַוֶל.
לֹא
לְהִלָּחֵם, לֹא זוֹ דַרְכֵּנוּ,
לֹא
לְהִלָּחֵם, לֹא כָּךְ לֻמְדַתְּנוּ,
מָדוּעַ
לֹא יְכוֹלִים הַכֹּל לְאֱהוֹב?
מָדוּעַ
לֹא יְשַׂגְשְׂגוּ-נָא בְשָׁלוֹם?
לְדוֹרִית
פִּתְרוֹן – תֻּשְׁלָךְ הַרְצִינוּת,
אַל-תִבְכִּי
נוּרְיַאנָּה – הִתְמַכְּרִי לְלֵּיצָנוּת.
גּ'וֹיְנְט
קָטָּן הַכֹּל יִפְתֹּר הוּא,
דָּי
לַנְּהִי – בֹּאִי-נָא, עַשְׁנִיהוּ!
שְׂדוֹת-גְּרַאס
גְּדֵלִים בִּפְלוֹרֶנְטִין,
יְפֵהפִיָּת-יוּלִי
בְמַּרְטְ`נָ`ה – הוֹ, מַה נָּעִים.
וַאֲחְרֵי-כֵן,
בַאֱיָל,
נְצַחְקֵק,
אוּלָי, עֲלַי?
לֹא
לְהִלָּחֵם, לֹא זוֹ דַרְכֵּנוּ,
לֹא
לְהִלָּחֵם, לֹא כָּךְ לֻמְדַתְּנוּ,
מָדוּעַ
לֹא יְכוֹלִים הַכֹּל לְאֱהוֹב?
מָדוּעַ
לֹא יְשַׂגְשְׂגוּ-נָא בְשָׁלוֹם?
בְסֶצְּ'נִי
רַקְפֹּרְט אָז נֵשֵׁבָה,
בִּשְּׁקִיעַת
כָּל-חָי נִצְפֶּה, נִבְהֶה-נָא,
קְרַע
קְרִיעָה! מָוֶת בָּא!
כִּי
הִזְנִיחָה חוֹבוֹתֵיהָּ…
לִי-עַצְּמָהּ…
רחובות,
יולי 2002.
*
שִׁיר לְעֵת-עַרְבִּית
כְּשֶׁהַעֶרֶב
יוֹרֵד,
הַשֶּׁמֶשׁ
שַׁקְעָה כְּבָר,
נִרְדֶמֶת
בִּזְּרוֹעוֹת-אֲהוּבָהּ…
כְּשֶׁהַעֶרֶב
יוֹרֵד,
מִתְכָּכֲבִים
שְׁמַיָּא,
נִשְׁמַעַת
שִׁירַת-הַצַּרְצָר…
אוֹר
גָּדוֹל
אָז
נִצָּת,
בְּלֵּב
כֹּל-אוֹהֵב,
אוֹר
גָּדוֹל
וָרַב,
שֶׁל
אַהֲבַת-אֱמֶת…
כְּשֶׁהַעֶרֶב
יוֹרֵד,
הַשֶּׁמֶשׁ
שַׁקְעָה כְּבָר,
נִרְדֶמֶת
בִּזְּרוֹעוֹת-אֲהוּבָהּ…
כְּשֶׁהַעֶרֶב
יוֹרֵד,
מִתְכָּכֲבִים
שְׁמַיָּא,
נִשְׁמַעַת
שִׁירַת-הַצַּרְצָר…
חֹשְׁבַנִּי
עֲלַיִךְ,
הַאִם
עוֹדֵךְ
בֹּדֵדָה?
כְּלוּם
יֵשׁ תִּקְוָה כִּי
בִּבְדִּידוּתַיִךְ,
תַּחְפְּצִּי בִּי
לְחֵבְרָה?
כְּשֶׁהַעֶרֶב
יוֹרֵד,
הַשֶּׁמֶשׁ
שַׁקְעָה כְּבָר,
נִרְדֶמֶת
בִּזְּרוֹעוֹת-אֲהוּבָהּ…
כְּשֶׁהַעֶרֶב
יוֹרֵד,
מִתְכָּכֲבִים
שְׁמַיָּא,
נִשְׁמַעַת
שִׁירַת-הַצַּרְצָר…
רחובות,
ה-3 לספטמבר 2002.
*
אַהֲבַת-עַרְבִּית
כֹּה
מָהֵר הַעֶרֶב יוֹרֵד,
עַל
טַיֶּלֶת הַדּוּנָה רַד לֵיל.
יָרֵחַ
צָהֹב שָׁם עוֹמֵד
בֵּין
צַמְרוֹת-הַעֵצִים בַשָּׁלֶכֶת.
בִּי
יָרַקְתְּ מַבָּט מְתָעֵב,
קוֹר-עֵינַיִךְ
כַּכְּפוֹר שֶׁעַל-אָרֶץ;
פָּלַטְתְּ,
"מָה, אוֹתִי 'תָּה אוֹהֵב?!"
שִׂנְאָתֵךְ
לִי כִּבְעִיטָה 'חָת אַפַּיִם.
מִבְלִי-דַעַת
כֵּיצָּד אֲפַיֵּס אֶת
דַּעְתְּ
זוֹ אַפְרוֹדִּיטֶה הְלֹהֶבֶת,
יָרַדְתִּי,
כָּךְ פָּשׁוּט, עַל-בִרְכַּי,
וְלָקַּקְתִּי
מְמָגָפֵךְ אֶת הַשָּׁלֶג.
"סִלְחִי-נָא
לִי", כָּךְ אָז 'תְּחָנַנְתִּי,
"מִחְלִי-נָא
לְעַבְדֵךְ חֻלְשַׁת-לֵב;
לָךְ
אֵין אֲנִי רָאוּי, זֹאת אֵדַע 'נִי!
-
הַרְשִׁי-נָא לִי לִסְגֹד לְיֹּפְיֵךְ!"
מַכַּת-בַּעַט
עֵינַי סִנְוֵרָה,
וְיוֹתֵר
לֹא רָאִיתִי מְאֻמָּה;
אָךְ
לַנֵּצַח אֶהֱיֶּה 'סִיר-תוֹדָה
עַל-כִּי
אֶל-קֶבֶר שְׁלָחְתִּינִי אַתְּ, אֲהוּבָה...
רְחוֹבוֹת,
יָנוּאָר 2003.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
