לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחשבות על העולם ובכלל


אני, דניאל קלטי. יוצר ואיש-רוח רומנטיקן, מקורי, נודיסט וצמחוני, בן 38 מרחובות.

כינוי: 

בן: 49

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2013

עידן השלמות


סיפור

 


הכל, כולל הכל, כבר נאמר.

הכל, כולל הכל, כבר נכתב ותועד.

הכל, כולל הכל, כבר הושג.

 

בשנת 12,594 לייסוד הקיסרות האינטריאנית, ביום אביבי נעים אחד, שהיה בדיוק ככל יום אביבי נעים אחר, בכל זמן שהוא, בשנה המלאכותית של כוכב-הלכת אומיקרון סיגמה טרה – או, בשמו המסורתי, קוֹרְלַנֵּאָה טְרִילֶנָּה בָּרַשְׁתְּ – ניצב הנסיך בָּרַשְׁתַּתָּה וִילְיֵר השביעי, כוסית שיכר אלטריאני בידו השמאלית ובהה, בנפש מפוזרת, דרך החלון השקוף, מבעדו נשקף נוף עשרת הימים. חדר-המיסב, בו שהה, שכן בקומה הראשונה בארמון-הגנים, אך לא היתה שום חשיבות לשאלה, באיזו קומה שכן; ראית מה שרק רצית לראות. זה היה כזה פשוט.

גבותיו התכולות, שכמו צויירו בידי רב-אמן, הסגירו, בצפיפות-שערותיהן, את יד-האמן של רּוּיטָךְ, אמן תווי-הפנים, שעיצב את חזות סבו הקדמון, מייסד השלב המודרני בקיסרות, שחי 5,476 שנה קודם-לכן, עם סיום תקופת-המבוכה של הּפַּסְטוֹס. בתקופה ההיא, שעשועים גנטיים, עוד היו באופנה; מאז, כמובן, למדה האנושות, לאהוב את מה שיש להּ – ולהסתפק בזה!

"להסתפק בזה" מבחינת מראם החיצוני של האנשים, כלומר; מכל בחינה אחרת, מאז ומתמיד, היתה האנושות – וליתר-דיוק: הקיסרות (שכן, לא היתה בנמצא שום אנושות אחרת, כידוע...) – משיגנית במיוחד. הדבר דחפם מתוך הכוכב האחד, הבודד, אי-אז בערפיליו הרחוקים של הזמן, לפני ארבעים אלף שנה כמעט, אל עבר מחוזותיו הרחוקים והנידחים ביותר של היקום. בינתיים, למד האדם למפות, את כל היקום כולו (אשר גדלו, בהשוואה ליקום הנראה מימי העת העתיקה, היה מסחרר את דמיונו, של כל פיזיקאי קדום, דוגמת סוקרטס, איינשטיין, האבל, או תלמי...), לכבוש, להפסיד ולכבוש שוב את כולו, כמה וכמה פעמים, לכתוב את יצירות-הספרות הגדולות ביותר, את הקונצ'רטי המפעימים ביותר, לפסל את הפסלים החיים הנהדרים ביותר, להצמיח לעצמו זוג ידיים נוסף שימושי ביותר, לייסד תרבות שלמה, על יסוד העדפה קולינרית זניחה לחלוטין בעבר (העדפת חלבה בתוספת קינמון רגשני, על-פני כל חלבה אפשרית אחרת), ליצור, מתוך תרבות זו, את הקיסרות כלל-היקומית, ללמוד כיצד לנהלהּ, בתבונה וברגישות כה נעלות, עד שאיש לעולם לא היה מבקש, כלל, לשנותהּ ולו במלוא-הנימה... ועוד ועוד ועוד.

 

הכל, כולל הכל, כבר נאמר.

הכל, כולל הכל, כבר נכתב ותועד.

הכל, כולל הכל, כבר הושג.

 

ברשתתה נאנח, באומללות.

אם הכל כבר נעשה – מה יוכל עוד לעשות?

אם הכל כבר נאמר – מה הטעם לומר משהו?

אם הכל כבר הושג – כלום לא יהיה זה עדיף, פשוט, להתכרבל במיטה ולישון לעד?

 

הקיסרות תנהל את עצמה, היא אינה זקוקה לו, או לכל אדם אחר שהוא. המנהגים היו כה מושרשים, עד שהכל – כל פעל-האדם, ללא-יוצא-מן-הכלל – כבר היה אוטומטי לחלוטין.

 

הם עשו הכל באופן מושלם, פשוט, כי כבר שכחו, שאפשר גם שלא.

 

ולילה נוסף ירד, על כוכב-הלכת קורלנאה.

נכתב על ידי , 23/11/2013 17:36   בקטגוריות סיפרותי, מד"ב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




5,672
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החנונים , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדניאל קלטי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דניאל קלטי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)