סוטה-המין (כלומר: ההומוסקסואל) גיא שילה (אשכנזי לתפארת, ללא שום צל-של-ספק, כמובן...) פרסם הבקר, ב"הארץ" (בעיתון ובאתר כאחד), "מאמר" שכותרתו "ההתנגדות לפונדקאות: הומופוביה ליברלית" (כן, לא פחות!!).
מעניין, כמובן, לציין, שכאשר נוגעים הדברים לזנות, דווקא ממהרים, כל אותם מגולחי-חזה מצחינים, ממחוזות גן-מאיר ושנקין (הם ונציגותיהם בכנסת עמם...), לצרוח "ניצול!!!!!!!!!!!!!! אונס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אונס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ניצול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אחת-אחת-אחת"...
כשבזנות, כולה, נכנס הבחורצ'יק לאישה לרגע, בועל אותהּ קצת ואם העסק הגון (כלומר, בבעלותהּ ולא בבעלות איזשהו מפלץ כולא, מכה, אונס ומתעלל...), היא מרוויחה סבבה וחיה אחלה...
מה שאֵין כן בפונדקאות, כמובן. הנה קצת, שני מאמרים מעולים, על ה"עסק" דנן, שמניעים אי-אלו חזירים אשכנאצים, מן המעמד הכלכלי העליון ביותר, ילידי צפונבון רמת-אביב ז' בתחת:
(ואני מביא כאן קישורים מאוןלייף!! אחד האתרים הכי שנואים עליי. זה לבדו, אמור לומר לכםן משהו...)
אז - זאת תגובתי, להומו הנצלן, החזירי והמתועב דנן:
אני, דניאל קלטי, מזדהה בגלוי כדו-מיני מאז 1999 ומצוי, כבר מזה עשור תמים, על גבול-הטראנסיוּת.
בין השנים 2005 ל-2007 זעקתי, שוב ושוב, שלקהילת הלהטבא"ק, כולה, זכות מלאה לצעוד, בכל עיר ועיר, לרבות בלב ירושלים.
ערב מצעד-הגאווה המקומי הראשון בראשל"צ, הגיתי, עם חבריי, את הססמא "כל עוד הומו זאת קללה, ניאבק באפליה!!" וזעקתיה, בראש-חוצות.
ואני אומר לך עכשיו:
אם התנגדות, חסרת-פשרות, לניצולן המזעזע, של נשים עניות במדינות חלשות, בידי הומואים עשירים ואנוכיים, משמעותהּ הומופוביה - אני הומופוב גאה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
