מחשבות על העולם ובכלל

ביום א' לפנות-ערב, קניתי פילם וסוללות למצלמה והלכתי לצלם, את זוועת הכניסה הצפונית לרחובות, בין הפקולטה לתחנת-הרכבת = איזור שואת-האקליפטוסים, שיזמה עיריית רחובות, בתמיכת כלל תושבי רחובות חוץ ממני = הירוק האחד והיחיד כאן (כל שאר הרחובותים, רוצים לנסוע במהירות ובקלילות באוטו שלהם, ללא שום פקק ואם אפשר, לדרוס למוות כמה ערכי-טבע, ככה על הדרך = מה טוב!! מה טוב!!).

בשני בבקר, קמתי בשש וחצי, לפני שבע כבר יצאתי - אבל רק בעשר דקות לשמונה(!!), זכיתי לרדת מן האוטובוס (קו 16 המבחיל), לצד חורבות עמק הטל = "בכניסה לשכונת רחובות ההולנדית" בלע"ז, בסמוך לקצה המערבי, של העיר. שתבינו, היתה זאת הפעם הראשונה, מאז עזיבתי את שיקוץ "כפר גבירול", בהּ נסעתי, בסיוט ההוא. הראשונה - ואני מקווה, בכל לבי ומאודי, שחזרתי משם, כמה דקות אחר-כך (משצילמתי התמונות הנחוצות), היתה גם האחרונה, בהּ נאלצתי לנסוע, בקו הארור והמצ'וקמק דנן.

ירדתי בהרצל / שדרות חן ("אנדרטה", ליד "מילשטיין" לשעבר), חציתי את הרצל ובתחילת הנשיא הראשון, חיכיתי לקו 14, שדווקא הגיע די-מהר (אחרת הייתי מוותר - כבר היה פאקינג עשרים לתשע!!! התחבורה הציבורית המהוללת....כי ההגה, בידיים של "אגד"). נסעתי עד לפינת הנשיא הראשון וההמשך הצפוני של סירני, לצד אחוזת הנשיא חיים וייצמן ושם ירדתי והלכתי, לצלם את הזוועות, שחוללו בני-עירי ה"""יקרים""" בטבע של צפון-מזרח העיר. אז הלכתי, ברגל, בעוקף המזרחי ובגורודסקי (ליד מרכזי סגידת-המוות הראשיים של העיר = הטמאים בעיניי, כמובן: אמונתי אוסרת עליי, להיכנס אליהם), בדקתי המחירים בסופרמרקט בפינת גורודסקי וסירני, הזדעזעתי מן המחירים בסופרמרקט בפינת גורודסקי וסירני, הגעתי ל"בית העם" החרב, ישבתי, בפלאפל המעולה שלצדו, אכלתי אחלה פלאפל ושתיתי אייס-טי.

אחר-כך, כשהייתי מסוגל להמשיך, פניתי והלכתי, ביעקב ובנורדאו, אל גן-המגינים, צילמתי שם שלוש תמונות, הלכתי לפסז' השקם, צילמתי שם שתיים ואז, מסרתי הפילם לפיתוח והלכתי לשבת לשתות קפה שני עם חבריי; השעה היתה כמעט עשר והייתי, כמובן, מחוק כבר לחלוטין.

אז שבתי הביתה, צפיתי, כמובן, בדיוני-התקציב במליאה, התרגשתי מן התרגיל המבריק, המעולה והמצויין, של חברות האופוזיציה - ולמחרת בבקר נשברתי, משראיתי, איך הצליחו לפקשש הכל; טוב נו, השמאל הישראלי, למה אפשר, בכלל, לצפות, הא???

מזל שיש "לוּל"!!

ביום רביעי = לאחר, שלקחתי הכביסה למכבסה וקניתי חמישים ספרים, במחיר שנקל לספר - צפיתי עוד קצת, בדיוני-המליאה, עד שהפמינאציות המטומטמות, העבירו חוק, עמו לא יכולתי, בשום-פנים-ואופן, להשלים - וזהו.

זהו-זה!! אינני שמאלני עוד, לא במובן הישרא=טאליבאני, אני מְסָרֵב, להיות איש-שמאל!!

אם עכשיו יש בחירות, אני הולך לקפה, או לים; לא לשום קלפי, אל תחפשו אותי!!

טוב, ומי שרוצה לדעת, מה קרה היום, שיכנס לפה ויקרא עד הסוף.

מעבר לזה? קצת עובד, קצת קורא, קצת צופה, בהרצאות אקדמיות, או בסדרות-עבר טובות... ומשתדל, לפחות, שלא לתכנן התאבדות....משתדל. לא תמיד מצליח.

ביי בינתיים.