מחשבות על העולם ובכלל

שנאת ורד לי לסתיו, נוטפת ארס טהור, מכל מלה ברשומתהּ זו. מעניין יהיה, כמובן, לבדוק מדוע. האם ורד לי, היא חברתהּ האישית ושותפתהּ לעסקים, של אחת מרבותי-הטייקונים - וסתיו מסכנת אותהּ, באיזשהו אופן?

משום-מה, בוחרת ורד לי להתעלם מן העובדה, שסתיו שפיר חברה באופוזיציה - כן, ממש כאילן גילאון (אלא שהיא מוצלחת מאילן - וזה מה, שהורג את כל המרצניקים למיניהם, לסוגיהם ולזניהם, זה ברור לי, לחלוטין ולגמרי). בתור אופוזיציונרית, יש גבול עד כמה היא יכולה להשפיע = היא עושה כל מה שאפשר!! בישראל, לחבר-כנסת מן האופוזיציה, אין הרבה יותר כוח, מאשר לאדם פרטי. מה היא יכולה לעשות?

לנאום בהצגת אי-אמון? היא נואמת!!

וכל זאת, היא עושה בכישרון, שורד לי וכל חברותיה וחבריה כולם (כן, לרבות אילן) יכולותים רק לחלום עליו.

זה, פשוט, הורג פיזית, את ורד לי, שיש חברת-כנסת סוציאליסטית צעירה ומצויינת, המעיזה שלא להסכים עמהּ ואפילו - שומו-שמיים!!!!!!!!!!!!! - להיות ממפלגה אחרת ולא מ"מרצ". זה, פשוט, הורג פיזית, את ורד לי, שהמחאה הצמיחה חברת-כנסת, מעולה יותר מכל מה, שהגברת ורד לי תמכה בו מעודה!!

וזה כל הסיפור כולו.

ורד לי. העכברוש ששאג. מי את, בכלל, שתצייצי איזושהי ביקורת על סתיו???

לו שליש, מן התל-אביבים שלא טרחו כלל לצאת ולהצביע, היו יוצאים ומצביעים לניצן = ניצן היה ראש-עיריית ת"א.

לו שלושה-רבעים מהם, היו יוצאים ומצביעים למדואל = מדואל היה נבחר.

(צריך לזכור, גם, שבמקרה של אחוזי-הצבעה גבוהים יותר, האחוז, שהשיג - למשל - החולדה, מצטמצם משמעותית: הוא השיג 54 אחוזים, מתוך 32 אחוזי-ההצבעה שהיו = משהו כמו 16~17 אחוזי-תמיכה בטוטאל, לא מעבר!! לא מעבר!!)

כך גם במדינה כולה, תשעה חדשים בדיוק לפני-כן: היו בישראל הרבה מערכות-בחירות, עם 83, 84 אחוזי-הצבעה... הפעם, לעומת-זאת, הצביעו רק 67 נקודה משהו = 16 אחוזים פחות.

16 אחוזים, הם (בקירוב) 19 מנדטים (יכול להיות אפילו 20, עם חישובי-עודפים שונים).

ואלה, ברובם המוחלט, האנשים שלנו = שמאלנים מובהקים.

לו שני-שלישים מהם, היו מצביעים ל"עבודה", היום ראשת-ממשלת ישראל, היתה שלי יחימוביץ', בראש קואליציה עם "מרצ", "התנועה" ואולי גם חד"ש. אז הכל היה טוב ואני, אולי לא הייתי מוכרח לגלות מכאן.

לו כולם, היו מצביעים, נניח, לדע"ם, היום ראשת-ממשלת ישראל, היתה אסמא אגברייה-זחאלקה, בראש קואליציית-שמאל מובהקת, עם ה"עבודה", "מרצ", חד"ש ואולי, גם, רע"ם-תע"ל-מד"ע. ואז, כבר עכשיו, היו ההתנחבלויות, בשלבי-פירוק מתקדמים, הגדר/חומה, היתה מפורקת גם-כן, היינו קושרים, קשרים דיפלומטיים מלאים, עם כל מדינות-ערב והאסלאם עלי-אדמות (בהתאם ליזמה הערבית), הבריאות, הרווחה, החינוך והשיכון לכל, היו שבים להיות, כולם כאחד, סוציאליסטיים במובהק וההפרטות הפרועות והרווחים הכלואים, היו רק זכרונות, מן השנים העגומות!!

הטראגי הוא, שהדבר היה, לשביעות-רצונם המלאה, של רובם המוחץ, של הנמנעים-מהצבעה. הם יכולים; פשוט, מסיבה שכלל אינני מסוגל להבין, פשוט מאד, אינם טורחים.

אז ככה:

"רשתות חברתיות" וירטואליות: מקץ זמן רב, בו ניסיתי להתנתק מטוויטר וחזרתי אליה ולאחר תקופה קצרה, של חזרה לפייסבוק, התנתקתי, סוף-כל-סוף, באופן סופי ומוחלט, מכל הרעל הזה כולו!! הפעם האחרונה, בהּ עוד היה לי משתמש בפייסבוק, היתה לפני שבועיים כמעט - וגם זאת, עקב הטרטור מצד לילך, שאעשה לי דף עסקי כי רק אעשה דף עסקי והכל יהיה נחמד וטוב. עשיתי, הרגשתי בבירור, שאני משחית זמני לריק שם ודי-מהר, חיסלתי כל העניין כולו. מכיוון, שמחר ימלאו שבועיים להוראת-המחיקה הסופית, הרי שמחר, ישמיד פייסבוק, את כל המידע בחשבוני אצלו - וברוך שפטרנו!! בעוד מספר ימים, יושמד, סופית, גם כל המידע שבטוויטר (כי שם, זה לוקח חדש תמים).

כל הרוצה, להיות עמי בקשר, יכול תמיד לעשות כן בדואל ([email protected]), בסקייפ (danniel.qeletti), אם מכירני טוב = גם בטלפון ואם גר קרוב (כלומר: מגיע, מדי-פעם, למרכז רחובות, או לסביבתהּ הקרובה...) = פנים אל-פנים, כיאות.

לבטי-ההגירה: הסתיימו, לאחר תקופת-התלבטות ארוכה-ארוכה, נפלה ההחלטה סופית: אני מהגר מכאן, כפי-הנראה לברלין (היעד הסביר ביותר) ובהקדם!!

תל-אביב: יותר לא אבקר בהּ, לעולם. יחסרו לי טיוליי בהּ, תמיד הייתי מגיע, על הבקר, בין אם ב-174 או בשירות לת"א ואז בשירות קו 5, יושב, לקפה ומאפה או לארוחת-בקר שלמה, ב"אתנחתא", או ב"מתחת לעץ", או ב"בנדיקט" רוטשילד, או באיזשהו מקום אחר, מטייל באיזור שדרות רוטשילד, שנקין, פאיירברג, הבימה, דיזינגוף, דיזינגוף-סנטר, שדרות בן-גוריון, בן-יהודה, אלנבי, פרישמן, חוף-הים, קינג ג'ורג', בוגרשוב, שלמה המלך, גורדון... יושב על החול בחוף, נכנס למים... מבקר, אולי, ב"הלפר" ספרים... ואז, מתחנת פרישמן, או בן-גוריון/דיזינגוף, או כיכר רבין, עולה על 174 - או מאלנבי, או מדיזינגוף, או מבן-יהודה, על שירות 4, או 5, או 16 ואז שירות לרחובות -שלום וביי... אבל, זהו: תוצאת הבחירות המוניציפאליות האחרונות, סתמה את הגולל על כך; משום אהבתי למקומות ההם, לעולם לא ארצה לדעת, מה עולל להם החולדה, בקדנציה הזאת = קדנציית קבורתהּ הסופית, של העיר תל-אביב.

לפיכך, גם כשיש לי קצת כסף, אני יושב בבית-קפה רחובותי, בכיף... ולא נוסע עוד לת"א. בקרוב, כאמור, אעזוב לחלוטין = ונגמר... אבלה בבתי-הקפה של ברלין (או איפה שיהיה...).

שונות: לפני שעה קלה, שמעתי מלמטה קריאות "דניאל! דניאל!"...