חברותים,
זה-עתה, תוך בדיקת אתר ה"כללית", נפלו עיניי במקרה, על ההודעה: "שירות לאומי בכללית"...
לכאורה - ממש נהדר, לא? הזדמנות לנתינה, צ'אנס לפיתוח קריירה, ממש גן-עדן...
אז זהו. שלא.
יותר ההיפך מכך.
בתור מעסיק, כשאתה שוכר עובדים מקצועיים, עליך:
א' - לשלם להם, שכר מלא (לפחות מינימום ומומלץ בהחלט מעבר לו, על-מנת למשכם אליך...)
ב' - לתת להם, תנאים סוציאליים מלאים (ביטוח לאומי, חופשה, ימי-מחלה ועוד)
ג' - הכי קריטי!! - הם רשאים להתפטר מעבודתם, אם אינם מרוצים ממנהּ, רשאים לנקוט עיצומים ורשאים לשבות
בשירות לאומי, לעומת-זאת, מחוייב המשרת למדינה. הוא אינו יכול לומר, "די, נמאס לי מן העבודה הזאת, רוצה להחליף, לשנות, הבוס לא בא לי טוב, השעות לא מתאימות, בא לי לעבוד במסעדה / בתרגום / סתם, לקחת לי חדש~חדשיים לחשוב, מה מעוניין, לעשות בהמשך"...
הוא אינו רשאי, אפילו, לנקוט עיצומים, או לשבות!!
הוא רכוש-המדינה. לאן שיסכים ללכת, ישלח - וזהו-זה!! ירצה לשנות משהו? ייאלץ להתחנן, לקבל רשות, מסרסורי-העבדים = אנשי המשרד הממשלתי, האמון על השירות הלאומי...
כאשר כל הזמן, ברקע, האיום: תעשה בעיות? היידה לצבא!!
אין זו העסקה ישירה!!!!
מבינים עכשיו, מדוע למעסיק, זה משתלם כל-כך?
מבינים עכשיו, מדוע השירות הלאומי = תועבה?!