אני אחרי יוגה ואירובי! על הבוקר!

כמה כיף להזיע.....

טוב, לא ממש... אבל כיף להזיז את הגוף.

איזה כיף להתחייב לעבודה, אחרי שכל כך רציתי, במיוחד כשמדובר בתפקיד כזה נחמד - וכשאתה יודע שתחילת העבודה היא בעוד כך וכך ימים.

ככה אתה גם לא לחוץ, כי כבר מצאת עבודה. יכול להתנתק מכל קבוצות הפייסבוק למיניהן, מאולג'ובס ומכל האתרים המציקים.

וככה אתה גם יודע כמה עוד ימי חופש נשארו לך. זה כאילו שזכית בימי חופש, עוד לפני שהתחלת לעבוד.

אתמול, למשל, הרשתי לעצמי להתבטל על הספה רוב היום. ראיתי האח הגדול, 4 פרקים של פרינדס, נוטינג היל ואפילו את תחילתו של מלך האריות. היום אראה אותו כמו שצריך :)

אתמול הספקתי לסגור פינות במשהו שהייתי צריכה לעשות, היום אסגור פינות עם כמה סידורים שיש לי.

מחר אולי אשב על עבודה ללימודים (למרות שיש עוד זמן, ואני מעדיפה לעשות את זה כמה שיותר מאוחר...), ואולי לא - הכל פתוח בפניי.

חופש!

אבל חופש כייפי, חופש עם דד-ליין.

יש לי תחושה טובה. אופטימית כזאת.

אתמול אמרו לי ש"אני בנאדם אחר" באופן חיובי. שמח יותר. חיכיתי הרבה בשביל לשמוע את זה.

אתמול גם היה ט"ו באב. אנחנו לא מאוד מהחוגגים - זאת אומרת, אנחנו לא מהקונים דובונים ונוסעים לצימר... אבל אנחנו גם לא מתעלמים. זה כיף שמדי פעם יש סיבה לחגוג. בן הזוג שלי חשב שערב ט"ו באב הוא בכלל היום, אז גרמתי לו להמשיך להאמין ככה, הוא יצא לעבודה, וכשהוא חזר, חיכתה לו הפתעה. הכנתי ארוחת ערב קלילה, פתחתי בירה (כי את היין כבר סיימנו), הדלקתי נר ואפילו שמתי שירים רומנטיים ברקע.

"איזה אישה יש לי!", הוא לא הפסיק להגיד כל הערב.

ועכשיו שיבואו ויגידו כל אותם שמתנגדים לציון יום ט"ו באב שזה היה מיותר!

כמובן שהוא אוהב אותי בכל יום, וכמובן שאני אשמח לשמוע "איזה אישה יש לי!" בכל יום, אבל יש ימים שנועדו להזכיר לנו דברים שלפעמים נשכחים. בין כל השגרה והלחץ, יש יום אחד בשנה שמזכיר לנו שבבית מחכה לנו מישהו שאוהב אותנו. כמובן שהוא אוהב בכל השנה.. אבל ביום הזה אנחנו מציינים את זה. כמו יום נישואים, כמו יום הולדת.

אני לא זוכרת אם קרה אי פעם שהייתי בודדה בערב יום האהבה... הרי עם הבנזוג הנוכחי חגגתי לא מזמן חמש שנים ביחד. מי זוכר מה היה לפני שש שנים? אבל תמיד אהבתי את יום האהבה.

בכל מקרה, אני מאחלת הרבה אהבה, רוגע ושלווה

עבורי

לימים הקרובים.

ככה, עד שאתחיל את הפרק הבא בחיי.