אני באמצע כתיבת עבודה, כמובן על ריטלין, ולכן פתאום חזר החשק לכתוב (בגלל הריטלין או בשביל להתחמק מכתיבת עבודה?).

בכל מקרה, קפצה לראשי, כמו הרבה פעמים אחרות בשבועיים האחרונים, שוב השאלה הארורה ששאלו אותי ושלא הייתה לי תשובה עליה: מה החלום שלי?

ונראה לי שהפעם יש לי תשובה.

החלום שלי הוא לממש את עצמי מבחינה אישית.

זאת אומרת שהמקצוע לא כל כך מעניין אותי, מעניין אותי להרגיש שאני תורמת. יש מספר תחומים שאני רוצה לתרום בהם בעולם הזה:

1. לעזור לבעלי חיים עד כמה שאני יכולה

2. לשנות כמה תפיסות עולם שמאוד מציקות לי

   א. גזענות

   ב. אלימות

   ג. דת

עוד דבר שאני מאוד רוצה שיהיה חלק נכבד מהחיים שלי:

כתיבה.

אני רוצה להתפרנס מכתיבה, אני רוצה שתמיד יהיה לי על מה לכתוב ואני רוצה שזה יהיה לי קל וללא מאמץ. כשאני מתאמצת בשביל לכתוב, אני לא נהנית מזה. וכשאני לא נהנית מזה, אין לי על מה לכתוב. ההשראה באה כשהדף הלבן מפתה אותי.

אני רוצה לעסוק בכתיבה ואני רוצה להתנדב 

עם בעלי חיים.

זה החלום שלי.

הבעיה היא שאני כבר בת 26 ואני מאוד, מאוד רחוקה משם.