לכתוב...פשוט...לכתוב...זה מה שרציתי.

לכתוב,ושאני אדע שאנשים קוראים.

יש לי הרבה מה להגיד,אבל ליד אנשים אני שותקת.

את מה שיש לי להגיד אני חושבת,הרבה פעמים בצורה של כתיבה,כמו יומן,טור בעיתון,או קול של דמות בסדרת טלוויזיה שמקריאה לצופים את נקודת המבט שלה.

לפעמים אני גם ממש כותבת את המחשבות שלי,אבל דניר שאני מפרסמת,המחשבה של יומן רשת,שבו אנשים זרים קוראים את המחשבות שלי,נראתה לי מוזרה. אבל התיסכול,על הפעמים הבודדות שכן רציתי לפרסם ,ואף מקום לא פירסם אותי, התשוקה לכתוב,הרצון כן להראות לעולם מה אני חושבת...

עשיתי את זה,פתחתי יומן,נתתי לכם פתח לעולם שלי,למחשבות שלי.

אני לא יודעת אם אנשים ייכנסו ויקראו,אבל לפחות אני עשיתי את שלי,נתתי להם הזדמנות.

ויותר מהכל,נתתי לעצמי תירוץ לעשות את מה שהכי רציתי...לכתוב...