The Flying BooBs

אני מרגישה שהמח שלי נמס: איזו הרגשה נהדרת! אני לא מצליחה להתרכז בספר שלי, זה החסרון בכל זה. אבל לפחות זה אומר שאני עוברת לרמה חדשה של טמטום! שזה אומר...! שהלך עליי. באסה.

אני רעבה ויש רק שניצלים במקרר.

והכלבה שלי התחילה עם החתול הסיאמי המהמם שיש לנו בחצר.

אמא מעצבנת כרגיל, אבל הגיע הזמן להתאפק ולסתום את הפה.

איפה הכסף שלי?

לעזאזל, צריך לשמור כאן על כסף. ((פרצוףמדוכא))

כרגע אני מעדכנת מהפלאפון ולכן אני לא יכולה לכתוב פוסט יותר ארוך מזה, או חכם יותר. אולי בפוסט הבא אתן צ׳אנס נוסף לסיפור חדש? מקווה שכן.

טוב לחזור לישר אבלות (למרות שישנתי נהדר עד עכשיו ~בכי בכי~ טוב, נו).

פיס.אנד. קיס. for now