לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Flying BooBs


לכתוב את מה שעולה לי בראש בלי לשים על אף אחד, קומיקס וקטעי כתיבה יוצרת. בלי גזענות או הומופוביה. כרגע כותבת סיפור על אהבת בנים. יש לי מח קטן בגודל של אגוז ברזילאי, אבל מסתדרים איתו בסופו של דבר. שלכם, ליידי קיו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2014    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

רגישה מדי- מכתב כועס לעצמי 2#


כן, יקירה. את רגישה מדי, נותנת לאחרים לדרוך עלייך ונותנת לעצמך להידרך (ככה אומרים, אני תוהה?). קחי ת עצמך בידיים! תתחזקי, תתמודדי עם הבעיות המפגרות שלך בשקט, אף אחד לא צריך לדעת מה מפריע לך ואת לא צריכה להפריע להם עם התירוצים המטומטמים שלך. אין לך כח לזה? עומדת להתמוטט? תעשי את זה בשקט, אל תעשי טררם. מספיק יש להם סביב הראש, עמוסים בבעיות משל עצמם. אל תקשי עליהם.

ולמען השם, תחסכי קצת כסף. הנה סיימת את העבודה המותק שלך בגן וקיבלת 900 ביד מזומן. את הולכת לבזבז את זה על פוסטרים ופיגרים וקומיקס? אין שום דבר פסול בהם, אבל הגיע הזמן שתחסכי תכסף שלך (ומי כמוני יודעת איך את "חוסכת"). תקני לדברים שאת צריכה, לא רוצה.

הבלוג שלך כושל ואף אחד לא מעוניין במה שאת כותבת.

את אוהבת רחמים עצמיים, לא ככה? טיפשה.

ועוד משהו, טיפשונת קטנה שלי. הקטע הזה שמעליבים אותך וקוראים לך בשמות (היי, אמא) ושגוררים אותך לסיטואציות אינטימיות שאת בכלל לא מעורבת בהם (ובשביל מה יש חברות מזל עקרב?) ושסוחטים אותך כמו לימון ירוק עם מעט מדי מיץ? הגיע הזמן שתשימי לזה סוף.

שימי פס אדום, ושלא יעברו אותו. אף אחד אחר חוץ מלבדך לא יכול לעשות את זה, רק שאין לך את השכל בשביל להראות להם עד איפה אפשר להגיע.

תעמידי אותם במקום.

ותתחילי לעמוד בעצמך.

איכס, מה זה? יש לך שיערות על הרגליים.

בכעס,

LADY Q.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

דווקא אין לי בעיה עם השיערות ברגליים, אני ממילא הולכת רק עם ארוך.

ומה אני יכולה לעשות? איך אני מסבירה להם ש...

איך אני מסבירה לעצמי בכלל? המכתב הזה רק מכניס אותי לבוץ הזה שוב, אני כבר בתוכו. לא עוזר לי, לא.

איפה הכלבה המותק שלי שאוכל להתכרבל איתה?חיבוק עצוב

 

!!CHEER UP CHEER UP CHEER UP

 

בכל מקרה, יום שלישי אכנס שוב, ואתחיל את הסיפור החדשדש. מקווה שישפר את המצברוח המוזר הזה שלי (I'm kinda off).

השיער שלי קצרצר ואני נראית כמו בן (אבל תווי פנים נשיים, עם הגוף הסופר-דופר-איכסי נשי שלי).

אני קצת מסטולה. כמה זמן לא ישנתי כמו שצריך?

פיס. אנד. קיס

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 11/8/2013 00:42   בקטגוריות פסימי, ביקורת, ייאוש, הכלבה המקסימה שלי, קומיקס  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחשבות שצצות אחרי שלא ישנתי 21 שעות- על חברות והעולם הבא, הכלבה, וציור נוסטלגי


ביקורת על חברות! נתחיל בביקורת על חברות! כן. זה מה שנעשה.

 

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

 

חברה אחת- שאני מרגישה איתה בתחרות כל הזמן.

כי היא לא מסתפקת בניצחון אחד.

חברה שניה- שאני מרגישה לידה פחות ממנה שאני.

כי היא פשוט יותר.

חברה שלישית- שאני מרגישה לידה שנואה וסוטה.

כי היא מגזימה את העובדות.

חברה רביעית- שאני מרגישה לידה כמו מפגרת.

כי היא דואגת להזכיר לי כל שתי שניות.

חברה חמישית- שאני מרגישה לידה לא יצירתית.

כי היא פשוט כן ואני רק מכונה.

חברה שישית- שאני לא יכולה לדבר איתה על מה שעובר עליי.

כי היא לא מחוברת ולא מתחברת.

 

חברה אחת- שאני מפסידה לה > כי היא תמיד מנצחת

חברה שנייה- שאני אוויר לידה > כי היא זוהרת יותר

חברה שלישית- שאני סוטה בשבילה > כי היא בכלל לא, מה פתאום (ציניותציניות)

חברה רביעית- שאני מטומטמת לידה > כי היא ממש חכמה גדולה

חברה חמישית- שאני סתם לידה > אין לי ממש מה להתלונן עליה, מצטערת :<

חברה שישית- שאני אטומה לידה > כי היא אטומה לידי

 

ואני יכולה לעשות משהו בנידון?

לא?

כמה חבל. כנראה שנסבול אותן עד יב' ונקווה שלא יתפוצץ לי המח עד אז וינזול להן על הפרצוף. זה יכול דווקא להרחיק אותן קצת.

חברה מס' אחת- עלי בבקשה לבמה.

"כן?" היא אומרת בביטחון מלא.

יש לך משהו לומר להגנתך?

"כן- אני בלונדינית עם עיניים כחולות ואני מציירת מושלם ומכינה את הקוספלייס הטובים ביותר! זכיתי בפרס אפילו. מקום ראשון, יויו."

..... תורידו אותה לגרדום. הלאה!

חברה מס' שתיים- עלי בבקשה לבמה.

"היוש," היא אומרת באלגנטיות.

יש לך משהו לומר להגנתך?

"ברור- אני אלגנטית, יש לי שיער מושלם, גוף מושלם, חבר מושלם, הרבה כסף שהרווחתי בעצמי ואני מסובבת את כולם על האצבע הקטנ-"

לגרדום! הלאה!

חבר מס' שלוש- עלי בבקשה לבמה.

"מה את רוצה?" היא אומרת בשחצנות.

יש לך משהו לומר להגנתך?

"כמובן- אני נראית נהדר, יש לי להקה, אני סטרייטית מלידה ואת מגעילה אותי כל הנגיעות שלך."

נקסט! גרדום! נקסט!!!

חברה מס' ארבע- עלי בבקשה לבמה.

"כן?" היא אומרת בתחכום תמים.

יש לך משהו לומר להגנך?

"שאת טיפשה."

לגרדום. הלאה.

חברה מס' חמש לכי הביתה. "טוסטוס," היא עונה.

חברה מס' שש- לכי גם את. "נו, אז בשביל מה הבאת אותי לפה? כוסעמק," היא עונה בזעם.

 

אז יצאו היום ארבע בנות לשחיטה? יהיה טעים היום בערב. יאם. מוציא לשון

 

 

ועכשיו, לנושא אחר-הכלבה שלי נפצעה בגלל איזה חתול מזויין ויש לה תחבושת באוזן, המסכנה. וגם את הפלסטיק המוזר הזה, היא נראית כמו אנטנה. אני הולכת לנקום בחתול הזה כל כך כל כך טוב שהוא לא ידע מאיפה זה בא לו. ((פרצוףזומם))

בכל מקרה, היא הדבר המתוק ביותר שתראו- אני יודעת, כל בעל כלבים חושב ככה על הכלב שלו- והיא כל כך קטנה (האמת שהיא ענקית יחסית). היא האושר שלי, זה מה שהיא.

 





בוקסרית גזעית יפהפייה. והיא הכלבה שלי, אז הא לכם.

 

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

 

שימו לב: כל מה שכתוב עכשיו זה אך ורק מחשבות, שום דבר כאן לא הוכח מדעית. אולי סתם חרבושי שכל

 

תהיתי בקשר לעולם הבא. לא נשמע לכם מעניין, אם אנחנו עוברים ליקום מקביל או משהו כשאנחנו מתים? אולי זה רק סיום גלגול, ותחילת אותו גלגול במציאות אחרת, ונגיד אם היית כאן פרופסור לרפואה תהיה שם מנקה שטיחים. כפי שכבר הזכרתי כאן קודם, המח שלנו יותר מורכב ממה שאנחנו יודעים (90% שלא נחקרו), לכן, אי אפשר לדעת כיצד הוא פועל במדויק. מה שאני טוענת זה, שיכול להיות, בשניה שאנחנו נושמים את הנשימה האחרונה, העיוות האחרון הזה שולח מסר בתדרים של המח, וכמו מעבר בין-מימדי הנשמה שלנו עוברת למציאות האחרת, כתינוק נולד. יכול להיות שזה לוקח זמן, אחרת כבר היו חושבים על זה, נראה לי.

העולם הבא... לדעתכם יש גן עדן? או גיהנום?

אני חושבת שגן עדן זה רק המעבר למציאות האחרת, או לגלגול ההמשכי (כמו שכמות האנרגיה בעולם נשארת אותה כמות, כך גם מס' הנשמות, ולכן בלתי אפשרי שיוולדו חדשות). ואז אתם שואלים את עצמכם-

אבל מס' האנשים בעולם גדל בהמון בשנים האחרונות! 

מה את מחרבשת בשכל?

אז ככה- יש לי שני הסברים לגבי זה:

1. פיצול נשמות

בדיוק כמו שאנרגיה פועלת. כדי שיהיה איזון בכמות האנרגיה המשומשת, היא מתחלקת לסוגי אנרגיה שונים, ככה שהסכום עדיין יהיה 100%. אני לא חושבת שצריך 100% נשמה בשביל בנאדם אחד, זה יותר מדי נשמה, מבינים? הוא יהיה 100% מושלם ככה, מתברר, כי הנשמה מושכת אליה את הכל ומפעילה הכל ולכן אנחנו לא מושלמים חיבוק של הסוררת

2. נשמות ממציאות אחרת

יכול להיות, כפי שנשמות נשלחות מהעולם שלנו למציאות האחרת, כך גם קורה הפוך; רק באופן חריג יותר- הרבה יותר נשמות נכנסות מאשר יוצאות. לא קשור לאחוזי הזקנה שגדלו בשנים האחרונות, זה קשור כמה אנחנו מזמינים לכאן (במילה אחרת- בייביס). לפעמים אנחנו קוראים לנשמה, אבל היא לא מגיעה ומה שקורה זאת הפלה או מוות בלידה. לפעמים הנשמה מועברת מהיולדת לנולד.

 

אז נחזור לנושא גן עדן-גיהנום. 

כפי שכבר אמרתי, לדעתי גן עדן זה רק מעבר- ה"אור בקצה המנהרה" שעליו מדברים אנשים שהיו קרובים למוות. רק שהם לא מודעים לכך שהם כבר מתו. כי עכשיו נדבר על הגיהנום.

בלי להיות צינית, אני חושבת שהחיים הם הגיהנום. כי על מה מדבר גיהנום? כאב מתמשך. טוןב, זה לא כאב מתמשך כפי שאתם יודעים, אבל נשמות (לפי התאוריה הזאת) לא יכולות להתחדש, ולכן הן לא יכולות להיות "כלואות" בגיהנום, לא כך? כשבן אדם מת, הוא נכנס למנהרה (גן עדן כביכול) בוחר בעצמו. הגוף לא משנה כרגע. נגיד והנשמה מחליטה לעבור לצד השני- היא מגיעה למציאות אחרת. היא מחליטה לעשות אחורה-פנה- "הגיהנום". כשהנשמה מחליטה לחזור לחיים, שוב ההחלטה מתפצלת לשתי אפשרויות:

1. הגוף במצב טוב (במצב של התקף לב)

הבן אדם חוזר לחיות כרגיל. אם הנשמה מוצאת שוב את מקומה בגוף הזה, כך יהיה.

2. הגוף הרוס/לא אפשרי להתאכסן בו יותר

זה קטע מצער, אם כך. לנשמה החוזרת אין לאן לחזור, ולכן היא משוטטת בחלל ללא שום טקט- אולי משתגעת אפילו. זה מה שנקרא 'רוח רפאים'- עד שלא תעזור לה למצוא את הדרך אל ה'מנהרה' ולמציאות האחרת היא תמשיך לרחף ללא כל מקום לחזור אליו.

 

טוב, אלו הדעות והתאוריות שלי. שוב, אין עובדות ממשיות שהוכחו על ידי המדע.

 

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

 

ונסיים בציור ישן שלי מבערך אמצע השנה. הוא על זוג, נער בן 17-18 וגבר בן 24, סתם שטויות ופנטזיות. מצאתי אותו כשפתחתי את הסקצ'בוק הראשון שלי השנה; נוסטלגיה חצי-שנתית שכזאת. רשאים לנסות להנות?

 


 

למי שלא מסוגל לקרוא (באנגלית):

הכי מימין למעלה:

"!?why, in mother hell, am I dressed like a maid? A GIRL MAID"

" 3> .you look beautiful"

".shuddup"

 

אמצע למעלה:

".you are so cute"

*blushblush*

 

שמאלי למעלה:

".aw. you don't have to punch me so hard. haha"

"!!!shut up', you perverted old man"

 

הכי למטה (אני קוראת לזה the escape):

"!?how did i get to this situation"

"-you like it, don"

".SHUT UP"

 

זה דפוק וחמוד באותו זמן. טוב, נסתדר.

 

וזה היה פוסט שלי כשאני לא ישנה 21 שעות, מ-13:00 אתמול עד 10:30 היום. רק עכשיו סיימתי, האהא מוציא לשון

 

יוםטוב. מעלה את הפרק השביעי (עוד לא החלטתי אם הוא האחרון) של "סיבה לנסות" בלילה (לפנות בוקר) כמו תמיד- חכו בסבלנות ^^

פיס אנד קיס, ג'נטלמן.

 

LADY Q IS HERE FOR YOU

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 31/7/2013 10:02   בקטגוריות אופטימי, פסימי, ביקורת, אהבה ויחסים, לקפוץ לשמיים, הכלבה המקסימה שלי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , סיפורים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLady Q הכותבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lady Q הכותבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)