The Flying BooBs

זמן

"אני לא מאמין ששידלת אותי לבוא איתך לשם-"

"ואני לא מבינה למה אתה ממשיך לדבר." פטרה כיווצה גבותיה והשעינה את ראשה על כף ידה העדינה. היא נעצה בי מבט מפחיד דרך המראה האחורית. "פשוט תסתום ותסע. ויהרוג אותך לשים לב לאן אתה נוסע?"

לא האמנתי לעצמי, כיצד יכולתי להיגרר על ידי פטרה ולנסוע איתה למסעדה הזו. אני רק אבהיר מההתחלה: זוהי מסעדה של אסירים. אסירים שבכל יום, בכל שעה, בכל שנייה הועמדו להיתלות בפומבי, בזירת התלייה, במרחק של לא יותר מ-300 צעדים מהמסעדה. פטרה היא מתנדבת כבר 7 שנים למען זכויות אסירים, או לפחות למען זכות האסיר לספק מעט מזומנים למשפחתו לפני הוצאתו להורג. באחד ממסעות ההתנדבות שלה, החליטה פטרה שעליה לנדב גם אותי, אף על פי שסלדתי מאסירים בכל חיי. הסיבה אישית כמובן.

בכל מקרה, בדרך מסתורית ולא הגיונית שוכנעתי מתחנוניה ונסענו יחדיו למסעדה המקוללת.

מלצר (אסיר) אחד, שנראה בשנות החמישים לחייו, פתח את הדלת לרווחה. הוא חייך באדיבות, אף על פי שנראה כחולה חצבת. הסיבה לכך הייתה כמובן תג הזמן שנתלה מעל לוח לבו, והמספרים שהלכו וקטנו. 4:03:56:22, הזמן שנותר לו לפני התלייה. הסטתי את מבטי. לא יכולתי להביט לו בעיניים.

התיישבנו ליד שולחן עגול ושחור, על כיסאות עץ חומים שהתנדנדו מחוסר איזון.

"אתה כועס?" פטרה שאלה לפתע, יותר אמרה זאת, ופניה התרככו והתחמדו בשנייה.

"לא כועס," זעפתי, אבל חייכתי אליה בהתנצלות. "אני פשוט... לא רגיל לראות אנשים ולדעת שעוד מעט הם כבר לא יהיו בין החיים."פטרה הנהנה, הבינה. היא שלחה את ידה, אחזה בידי וחייכה חיוך קלוש מאוד.

"תאמין לי. לי זה קשה יותר."

הרחקנו את ידינו, במקום להחזירן לחיקינו שלחנו אותן לתפריטים.

"יש כאן רק סלטים," התלוננתי.

"תהפוך את הדף, גולם."

"אה."

"כבר החלטתם מה להזמין? אני ממליץ על סלט ירוק."

"די כבר על הסלט-"

סובבתי את ראשי לאחור. המלצר, שנראה כבן 20 ומשהו, חייך בהתנצלות ושאל את פטרה מה היא מעוניינת להזמין. צעיר, יותר מדי צעיר. לא ידעתי מה לומר, במיוחד כשהבחנתי בתג הזמן שלו.

1:21:08:47, התג הבהב.

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

קצר, אני יודעת. לא נורא, אני חושבת שזה בסדר ככה, שיהיה סיפור אחד עם פרקים קצרים! כן, יהיה המשך.

ורציתי לפרסם ציורים נוספים שלי כאן. התחלתי ממש להיסחף עם דמויות (לא שזה חדש), ואני אשמח לדעת מה אתם חושבים עליהם.

ציורים שעשיתי למען חברות:

אין לי סורק (OTL)

ציור. אין לי מושג איך לקרוא לו (אולי "הנערה עם כובע הקש"?):

עדיין אין לי סורק (הצילום נוראי. מצטערת על זה.)

ציור טלטביז! בסגנון שלי:

אני מאוד גאה בו. אבל טינקי ווינקי יצא לי קצת גיי. -,-

הציור שאני ממש חושבת שיצא לי טוב (בדרך כלל אני לא... ><) ואני גם הולכת להכין לו קוספליי:

ואני קוראת לו "!!It's Titans Cleaning Time":

קוראים לו captain levi. מה שאמור לתת לכם דחיפה לראות את attack on titan או בשמו השני shingeki no kouijin.

בכל מקרה... זהו לעכשיו. אני חושבת שאני יכולה לעדכן פעם בשבוע, כשנותנים לי להשתמש במחשב שהוא לא שלי ושיש לו פאקינג אינטרנט אז אני אהיה בשטח. מתישהו.

יש לי בעיות ואני שומרת אותן לעצמי. מעניין מתי אני אתפוצץ. ((צחוקצחוק))

פיס.אנד.קיס

יש! סוף סוף אפשר לעדכן, ברוך השם!

אז היי ._.

טוב, זכור לי שהבטחתי פוסט דמויות ל"סיבה לנסות". והנה הוא בא! ארבע אנשים נחמדים ציירו לי פאנארט, ככה שזה יהיה עוד יותר מעניין. (אוקי, זה שלושה ואני הרביעית [מתביישת]).

הבא נתחיל:

איתי

דמות ראשית, מדברת, מספר את הסיפור. בא ממשפחה נוצרייה בחלקה (חילוני).

סוג דם (תמיד רציתי לעשות את החרא הזה): A

תאריך יום הולדת: 21 לדצמבר.

גיל: 17.

גובה: 1.87.

אופי: אדיוט, דואג לאחרים, דואג בכללי. נוהג להתמסר למשהו ופשוט לשכוח מכל השאר, תמיד חושב שהוא זה שאשם. מתבלבל בקלות, חכם מבחינת לימודים. אדיוט.

אוהב: אלכוהול, בירה במיוחד. ספר טוב. בשר, הרבה הרבה בשר. פלייסטיישן ו-XBOX. לשמוע את three days grays ו-egypt central. ואת אלעד כמובן.

שונא: לבכות כמו ילדה קטנה (טוב, מי לא?), להרגיש חלש. מוצרי גבינה למיניהם. את יוליה.

בן\בת זוג: אלעד.

משפחה: אליזבת (אמא), אליאור (אבא) ז"ל, אנה (אחות) ז"ל.

מקום מגורים: תל אביב.

עבודה: עבודה זמנית במסעדה קרובה לבית.

מגדר: כנראה שהומוסקסואל. לא בטוח אם אולי הוא B.

תמונה (מראה):

צוייר על ידי: ms. obiit

צוייר על ידי: lady Q

אלעד

דמות משנית-ראשית. פרק אחד נחשב די למבט מהצד שלו. בא ממשפחה יהודית שלמה (חילוני).

סוג דם: O

תאריך יום הולדת: 16 לינואר.

גיל:16.

גובה: 1.63.

אופי: פלרטטן, שם זין על אחרים. די נשי, לא מאוד. המצברוח שלו משתנה במהירות, דואג למי שחשוב לו. לא מפחד להכניס בוקס לבחורה. חזק יותר ממה שהוא נראה (נפשית ופיסית). נוהג לקחת מסקנות לא נכונות כמעט מכל דבר ולמהר ולשפוט.

אוהב: חולצות רחבות וג'ינס צמודים, "תירסקסואל", פלייסטיישן. בשר טוב. לא שומר כשרות, אז לא אכפת לו לאכול צ'יזבורגר עם תוספת גבינת שמנת על עוף בצד. כמובן שאת איתי.

שונא: את יוליה. יוליהיוליהיוליהיוליה. הזכרתי יוליה? בכללי אנשים זה לא משהו שהוא אוהב. עגבניות. חום (גם ככה חם לו כל הזמן).

בן\בת זוג: איתי.

משפחה: נעמי (אמא) ז"ל, רן (אבא).

מקום מגורים: תל אביב.

עבודה: זנות (לתקופה קצרה וחשוכה), עבודה במשרה חלקית ב-flashback (חנות בגדים).

מגדר: הומוסקסואל.

תמונה (מראה):

צוייר על ידי: ms. obiit

צוייר על ידי: lady Q

ולהגנתי, זה לא היה רעיון שלי. הכניסו לי את הרעיון הזה למח! "דמייני את אלעד עם מחוך וטוטו. דמייני אותו. אל תפסיקי. בייייידיוק."

יוליה

דמות משנית. אקסית של איתי.

סוג דם: AB

תאריך יום הולדת (אני סתם אפליץ אחד עכשיו): 4 לאוקטובר.

גיל: 19.

גובה: 1.90.

אופי: פלרטטנית, משוגעת, חכמה מבחינת לימודים, משוגעת, אובססיבית מאוד לדברים ולאנשים שהיא אוהבת, הזכרתי כבר משוגעת?

אוהבת: את איתי. אלכוהול, מועדונים. ללבוש שמלות, גם בגדי ספורט (בנבחרת השחייה של נהריה). עקבים זה פביולס בשבילה.

שונאת: את אלעד, שנאה טהורה. מכנסיים רחבים, נעלי סניקרס. איפור מוגזם.

בן\בת זוג: אין (בסוף יהיה לה מישהו בשם גילי).

משפחה: זה לא ממש מעניין, אבל נו טוב- אלינור (אמא) ז"ל, אבישג (אחות תאומה). אין אבא, מכיוון שהיא ואחותה באו מתרומת זרע.

מקום מגורים: נהריה, תל אביב (לתקופה קצרה).

עבודה: ברמנית.

מגדר: סטרייטית.

תמונה (מראה):

צוייר על ידי: AK

זה מושלם, או לא?

אליזבת

דמות משנית. אמא של איתי

סוג דם: A

תאריך יום הולדת: 7 ביולי.

גיל: לא ידוע (או שהיא שומרת עליו בהסכם סודיות).

גובה: 1.76.

אופי: בררנית, ביקורתית. קולטת במהירות.

אוהבת: שום דבר, חוץ מאלעד. למשפחה יש טעם דומה. וגם את הבן שלה; לפעמים היא לא ממש מראה את זה, אבל כן יש שם משהו.

שונאת: הכל.

בן\בת זוג: אליאור ז"ל.

משפחה: אליאור (בעל) ז"ל, אנה (בת בכורה) ז"ל, איתי (בן).

עבודה: סטנדאפיסטית, אומנות הבמה בכללי.

מגדר: סטרייטית.

תמונה (מראה):

צוייר על ידי: lady Q

זה רק אני או שהיא יצאה מוזר?

אחרון חביב (שאין לי ציור שלו לצערי):

הכומר המסמס

דמות משנית. כומר כנסייה קתולית (דתי, כמובן).

סוג דם: זה משנה?

תאריך יום הולדת: 1 בינואר.

גיל: 586.

גובה: 1.52.

אופי: יודע להקשיב, לא מראה לעומת זאת שהוא מקשיב. מאוד חכם.

אוהב: לסמס. להתעסק בפלאפון. לעזור לזולת (הוא כומר). לסמס. להתפלל לישו.

שונא: לשיר בציבור. שוקולד (כמו של מילקי). אי צדק.

בן\בת זוג: אין.

משפחה: אין, הוא נמצא בעיירה חשוכה איפשהו ופשוט אין לי כח אליו, נו. ><

עבודה: כומר כנסייה בתל אביב.

מגדר: סטרייט.

תמונה (מראה): אין. בכל מקרה הוא גבר חרוש קמטים, שמנמן. אין לו ממש שיער, אבל השיער שכן יש לו הוא חום בהיר. עיניים כחולות עמוקות. די נמוך.

תמונות מקטעים בסיפור:

נחשו ממתי.

צוייר על ידי: lady Q

צוייר על ידי: Nekori

מדהים או לא?

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

אני מקווה שזה בסדר. כל כך לכתוב את זה סוף סוף!

ועכשיו, משמצאתי מחשב סביר שלפעמים יש לו אינטרנט, אני אשתדל כמה שיותר לעדכן, ולהמשיך עם הסיפור כמובן.

יום טוב עד אז!

פיס.אנד.קיס

הציור שאני הכי גאה בו השנה- והיחידי שאני באמת באמת באמת ובתמים גאה בו- העין של חברה. תבינו, העין שלה זה דבר מיוחד. הצבע משתלב בגונים אפילו נפלאים יותר ממה שציירתי, עם כחול וירוק וצהוב וכתום, ואפילו שציירתי אותה על עדשת ראייה (בלבד! בלי צבע!) רואים את כל הצבעים היפים. מעל העין יש את העגיל גבה שלה שהוא צבעוני כזה.

מקווה שתאהבו ^^

בצבעי מים, תמיד יוצא לי נחמד כזה.

היה לי ממש כיף לצייר אותו, כי הצבע עור יצא סבבה, המים גם זורמים ואם תועילו בטובכם לקום מהכיסא, להרחק מהצג (אל תקראו רק, תעשו את זה!) ולהסתכל מרחוק- זה אפילו נראה יותר טוב! כשכל הפרטים מתקבצים ויוצרים צורה אחת נחמדה. אני מרגישה רע שאני משוויצה בציור, אבל אני ממש ממש אוהבת אותו.

ממש.

טוב, לא כל כך, הגזמתי. 

והנה עוד ציור של הכלבה, משנה שעברה, גם בצבעי מים. חמודה, לא?

ההתחלה שלי בצבעי מים. שנאתי אותם. עכשיו הם סבבה. :0

ייאיי! זה הפך לפוסט ציורים ולא רק לציור של העין. אז אני אפרסם את הסגנון הדי-חדש שלי (בתקופה קצת אפורה), ולדמות שציירתי שלוש פעמים קוראים בשלוש שמות: lady mask, lady rose ו- lady war.

הראשונה זאת ליידי רוז, ה-מושקעת היפה שלי. קיבלתי את ההשראה מציור שנתקלתי בו בדוויאנארט, ציור של עלמה עם שמלה ארוכה שזורה בפרטים, ונקסמתי. נזכרת שכשהייתי קטנה הייתי מציירת ציורים עם המון פרטים קטנים, התגעגעתי לזה. ציירתי בעט רגיל כחול (והיה לי מזל שלא חרגתי מהקווים כי לא תכננתי כלום).

השנייה זאת ליידי מאסק (מסיכה). היא סקנד, כלומר עם דוגמאות קצת שונות אבל לא עולה על הראשונה. קוראים לה ככה כי עשיתי לה פרצוף מסיכה, חלק מכם יראו את המסיכה, חלק לא.

השלישית והאחרונה זאת ליידי war (מלחמה), מלאכית אומללה שמראה את המלחמה ומה שהיא עושה, איבדה את כנפיה... וקיבלה את שמה החדש- מ-peace ל-war. כמובן שמי שמשחק בה כבובת חוטים אלו בני האדם, וברור שהם משחקים איתה ביחד עם צעצועי הנשק...

הציור האחרון גרם לכל כך הרבה אנשים לשאול "את בסדר? הכל טוב? מה עובר עלייך? אה? אה?" שהשתגעתי. מאז לא ציירתי הרבה בסגנון הזה, אני מקווה לחזור אליו.

להלן הציורים:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני חושבת שזה מספיק לעכשיו.

וואי, איזו עבודה מעייפת. כיפית, אכן כיפית, אבל מעייפת. אני חוזרת שפוכה בכל פעם, לעזאזל! זה כאילו אני הולכת לשמונה שעות של סחיבת אבנים במעלה הר, חוזרת לחצי שעה במחשב ואז הולכת לישון עד הבוקר. דה פאק?

בקשר לפוסט דמויות- הבנות מתחילות להזיז קצב! יהיו תמונות עד סוף שבוע, אני מקווה.

יאללה. הלכתי לישון -yawwwn-