The Flying BooBs

לא עדכנתי כמה זמן, לא היה לי הזמן והכח לכך.

בכל מקרה, מכירים את ההרגשה שאתם מכירים מישהו וממש רוצים שיהיה גיי? בן דוד שלי, עליו מדובר. האדיוט בגיל שלי, והוא לא מפסיק לבהות לי בציצים (אני לא חושבת שהוא מודע לכך). זה עולה לי על העצבים, כי זה כל כך ברור שהוא עושה את זה ואין לי כח! לשטויות האלה. אתמול ראינו סרט עם פאקינג חשפנית, היינו עם הפאקינג הורים שלנו והוא פשוט נעץ בהם מבט. הלו, אחי- הפרצוף שלי למעלה. הם לא ידברו איתך. כן, הם גדלו מאז ראית אותם בפעם האחרונה, זה לא סיבה להזיל עליהם ריר. אידיוט.

ואז אמא עושה בושות באמצע הקניון. רגיל. 

בכל מקרה, השגתי 900 מהעבודה ככה שהגיע הזמן להשתמש בהם (עדיין לא מצליח לחסוך כמו שצריך) ומה יותר טוב מספרים חדשים ויפים?

הראשון הוא ״מורדים״, ספר שני של ״מפוצלים״.

שני הוא ״השקט והשאל״, ספר שני של ״החור שברעש״.

שלישי הוא ״צבא האלים״, שנשמע אחלה ממש אבל, יווני וגייז.

רביעי הוא ״כוחו של התת מודע״ שאני הולכת להחליף עכשיו, מסתבר שיש אחד כבר בבית.

וחמישי הוא ״האוטוביוגרפיה של השטן״. התחלתי לקרוא אותו, כל כך מעניין! הלוואי וכולם היו יכולים לקרוא ואז היה לנו עולם טוב יותר ולחות סבל...

אוקי, בקשר לסיפור החדש- הבטחתי להתחיל, לא מצליחה להתחיל. ייקח זמן, יש לי מחסום קטן.

פוסט דמויות של ״סיבה לנסות״? מתעכב. כנראה שאפרסם אותו בלי ציורים :<

ואממ... זה העדכון לעכשיו.

אני מקווה שאהיה פעילה גם בזמן הלימודים, אני לא סומכת על עצמי בעניין זה.

פיס. אנד. קיס

עדיין בקאמפינג, אבל הזוג-יונים הזה ממלמל כל מיני שטויות ולא מפסיק להתמזמז להם, אז אני אכתוב בינתיים את הפוסט הזה, שאומר שיש סיפור חדש, רבותיי.

הסיפור הזה לא ריאליסטי, לא מהחיים שלנו ולא מהדמיון שלכם, אלא משלי. אני לא רוצה לכתוב תקציר, הוא יופיע בסיפור עצמו, ולכן אני משאירה את מי שבכלל צופה בבלוג הכושל שלי במתח (כנראה שרק את עצמי [[פרצוףצוחק]]) ובציפייה. הג׳אנר הוא בהחלט הרפתקה, דמיון וגם פלפול של רומנטיקה. עדיין לא החלטתי איזו רומנטיקה בדיוק- כנראה שאהבת בנות, זה הכיוון שלי, ואם לא אז הגבר יהיה נשי והאישה גברית, ככה ש...

אולי רמז קטן- עולם שמחולק לשניים: אחד עובד בשביל השני מסיבה מסויימת... והחמלה נעלמת. אבל היא חוזרת בגלגול נוסף של אחד, המלא משני החצאים. ולצד הסיפור שלו יש את הזוג האסור, היא חצי אחד, היא חצי אחר... והחוק לא ניתן לכיפוף. יש תקווה לאהבה כזו?

אגיד את האמת, אני לא בקטע של אהבה. אני אוהבת לכתוב עליה רק בזמן האחרון, בזמן הזה שהשלמתי עם העובדה שלא קיימת אהבה בשבילי (לא בזמן הקרוב בכל מקרה, אני עדיין צעירה), אני מנחשת שזה קשור? ולא בקטע המסכן. תמיד תמיד תמיד חשבתי שאהבה מבחור או בחורה תמלא לי את החור הזה שיש לי בלב, אבל זה לא זה. זה כמו חור בלי תחתית, או שאומרים בור? ואין לו סוף, בכל מקרה. מילא- אני בינתיים שורדת עם האהבה של הכלבה שמילאה לי חצי מהחור הזה; אבל אני לא תמימה מספיק בשביל לא לדעת שהסוף שלה קרוב, כמה שקשה לי לדבר על זה. היא תמות. גם אמא תמות מתישהו (היא לא צעירה כבר), ומה יש לי לעשות? לשרת את העולם כמה שאוכל- כי בשביל מה אני קיימת אם לא בשביל זה?

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~,~~,~~~~~~~

טוב. לילה טוב לבלוג הכושל החמדמד שלי (קושקוש! מי קושקוש??)

be strong, me!

פיס. אנד. קיס