הכותרת לא קשורה, אני פשוט מתה על השיר הזה.
אני כבר רוצה להתחיל את הסיפור החדש, באמת שכן! אבל המחשב המפגר שלי התקלקל ואני עובדת לפחות שעתיים על כל פרק (ככה שאף אחד עם מחשב זמין לא נותן לי את ההזדמנות להניח את הידיים על המקלדת). בפלאפון אני לא הולכת לכתוב סיפור. ממש ממש מממממש לא.
זה כזה מעצבן. מחשב אדיוט. ((פרצוףבוכה))
ויש מזרחית ברחוב שלי, בכל מקום. למה, גורל אכזר! למה גרמת לי לגור בשכונה של מזרחית פרסים תימנים עיראקים? למה!
אני כנראה גם ממוצא פרסי, אבל מתכחשת משום מה-לא שיש לי בעיה עם עדות המזרח, כן? ._.
המצב של אמא מחמיר, למרות שהיא טוענת שהיא מרגישה טוב יותר. תדירות גבוהה של שינוי פתאומי במצב רוח, נגיד היום היא צרחה עליי את הנשמה, נסעה לעבודה ללמד את הכיתה שלה וכשחזרה דיברה אליי ברכות (אולי בגלל שישר הצעתי לה תה בקול מנומס?)
נהייתי אנגלייה ממש! יופי.
מי שיודע, היה היום כנס נאטסוקון ברמת גן, באשכול הפיס שברוקח. קהילת האוטקואים הייתה שם כמובן, דוכנים, אלפי דוכנים, אוכל שלא זכיתי לאכול וכמובן- הקוספליירים המדהימים!!
כמו שאמרתי, אני לא במחשב, לכן אני לא יכולה להעלות תמונות, לצערי הרב. אולי כשיתוקן אוכל. היו כמה קוספלייז (תחפושות לאנימה סלאש מנגה) ממש יפים, וכמובן כמה גייז כאלה. יפנים אוהבים גייז. לשם כך נוצר ה-YAOI (הרגע גיליתי את הסוד-שהוא-לא-כל-כך-סוד-יותר-ומעולם-לא-היה-ממש-סוד המלחיץ על yaoi.
מחר אני נוסעת לים (למה, למען השם!!) עם אבא שלי (למה! למה? למה! העינוי) ועם שתי חברותיי המוזרות. כיייייף. ממילא אין לי בגד ים או משהו כזה, וגם אקח את שיעורי הבית שלי איתי ואסיים איתם כבר. חרא מתמטי שכזה.
הבלוג הזה קצת פחות כושל ממה שחשבתי שיהיה, אני חושבת שבסדר ככה. ממילא לא ציפיתי ממנו לגדולות.
אז... נחכה למחשב חדש ונורמלי בשביל הסיפור החדש! פוסט דמויות יהיה ללא תמונות. אנשים לא אוהבים אותי יותר. ((בכי, בכי))
פיס.אנד.קיס