כן, יקירה. את רגישה מדי, נותנת לאחרים לדרוך עלייך ונותנת לעצמך להידרך (ככה אומרים, אני תוהה?). קחי ת עצמך בידיים! תתחזקי, תתמודדי עם הבעיות המפגרות שלך בשקט, אף אחד לא צריך לדעת מה מפריע לך ואת לא צריכה להפריע להם עם התירוצים המטומטמים שלך. אין לך כח לזה? עומדת להתמוטט? תעשי את זה בשקט, אל תעשי טררם. מספיק יש להם סביב הראש, עמוסים בבעיות משל עצמם. אל תקשי עליהם.
ולמען השם, תחסכי קצת כסף. הנה סיימת את העבודה המותק שלך בגן וקיבלת 900 ביד מזומן. את הולכת לבזבז את זה על פוסטרים ופיגרים וקומיקס? אין שום דבר פסול בהם, אבל הגיע הזמן שתחסכי תכסף שלך (ומי כמוני יודעת איך את "חוסכת"). תקני לדברים שאת צריכה, לא רוצה.
הבלוג שלך כושל ואף אחד לא מעוניין במה שאת כותבת.
את אוהבת רחמים עצמיים, לא ככה? טיפשה.
ועוד משהו, טיפשונת קטנה שלי. הקטע הזה שמעליבים אותך וקוראים לך בשמות (היי, אמא) ושגוררים אותך לסיטואציות אינטימיות שאת בכלל לא מעורבת בהם (ובשביל מה יש חברות מזל עקרב?) ושסוחטים אותך כמו לימון ירוק עם מעט מדי מיץ? הגיע הזמן שתשימי לזה סוף.
שימי פס אדום, ושלא יעברו אותו. אף אחד אחר חוץ מלבדך לא יכול לעשות את זה, רק שאין לך את השכל בשביל להראות להם עד איפה אפשר להגיע.
תעמידי אותם במקום.
ותתחילי לעמוד בעצמך.
איכס, מה זה? יש לך שיערות על הרגליים.
בכעס,
LADY Q.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
דווקא אין לי בעיה עם השיערות ברגליים, אני ממילא הולכת רק עם ארוך.
ומה אני יכולה לעשות? איך אני מסבירה להם ש...
איך אני מסבירה לעצמי בכלל? המכתב הזה רק מכניס אותי לבוץ הזה שוב, אני כבר בתוכו. לא עוזר לי, לא.
איפה הכלבה המותק שלי שאוכל להתכרבל איתה?
!!CHEER UP CHEER UP CHEER UP
בכל מקרה, יום שלישי אכנס שוב, ואתחיל את הסיפור החדשדש. מקווה שישפר את המצברוח המוזר הזה שלי (I'm kinda off).
השיער שלי קצרצר ואני נראית כמו בן (אבל תווי פנים נשיים, עם הגוף הסופר-דופר-איכסי נשי שלי).
אני קצת מסטולה. כמה זמן לא ישנתי כמו שצריך?
פיס. אנד. קיס