לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Flying BooBs


לכתוב את מה שעולה לי בראש בלי לשים על אף אחד, קומיקס וקטעי כתיבה יוצרת. בלי גזענות או הומופוביה. כרגע כותבת סיפור על אהבת בנים. יש לי מח קטן בגודל של אגוז ברזילאי, אבל מסתדרים איתו בסופו של דבר. שלכם, ליידי קיו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2013

אמא אומרת...


אמא אומרת שאני שמנה

אמא אומרת שהידיים שלי דביקות

אמא אומרת שאני לא נעימה

אמא אומרת שלא לתת לה חיבוק

אמא אומרת שאין לה כח

אמא אומרת שהפולניה חתיך

אמא אומרת שיש אוכל שהיא הכינה

אמא אומרת שהאוכל לא היה מיועד לי אבל בסוף כן

אמא אומרת שהיא לא אוהבת את אור כי היא לסבית

אמא אומרת שאני שרה בקול מזויף

אמא אומרת שאני מעצבנת

אמא אומרת שאני מסריחה

אמא אומרת שגם נעם נאה

אמא אומרת שאני מלאה

אמא אומרת שאני צריכה לרדת חמישה קילוגרמים

אמא אומרת שהיא רוצה לראות את הפולניה

אמא אומרת שאני מנגנת יפה בפסנתר

אמא אומרת שאני מציירת יפה

אמא אומרת שסבא היה גאה בי

אמא אומרת שהיא רוצה להתאבד

אמא אומרת שקשה לה

אמא אומרת שהיא מצטערת

אמא אומרת

ואומרת 

ואומרת

 

על הזין שלי, נו.

נ.ב- יפעת מחרפנת לי את השכל! ייאי לי! עצבניעצבניעצבניעצבני

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 30/11/2013 23:28   בקטגוריות אהבת אם ובת, אהבה ויחסים, פסימי, אופטימי, אמא יקרה לי יש  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיחת נפש מבלבלת, אוףאוףאוף


אז דיברתי אתמול בפלאפון עם הפולניה, אנחנו תמיד מדברים המון המון המון. כל כך כיף לי לדבר אתו, ממש חופשי אפילו (יחסית לכל החברים האחרים שלי), אבל כמובן שאני לא מספרת לו הכל. את הרב אני כותבת כאן.

איכשהו התחלנו לדבר על סקס, כי הפולניה אמר ש"כולם עכשיו חושבים שזה ממש ביג דיל, ושזה מדהים, אבל אני חושב שצריך להשלים עם זה שזה סתם עוד משהו פשוט לחלוטין ולא צריך לעשות מזה טררם (אני כותבת את מה שאמר מהמילים שלי סטנדרטי)."

"אני מסכימה," אמרתי. "אני גם חושבת שכל ההתלהבות מזה היא מיותרת לחלוטין. אני אפילו מנסה להפסיק לחשוב על זה."

"את? כן, בטח! כל מה שאת חושבת עליו זה סקס!"

"מה, ממש לא!" שקר שקר שקר. "אבל בכל מקרה, לא נראה לי שאני יכולה לעשות סקס."

"למה לא?"

"....כי מגע של בנים מגעיל אותי," סיפרתי לו.

"גם אני?" הוא שאל.

"לא," אמרתי, "משום מה אתה היחידי שהמגע שלו לא גורם לי לתחושת גועל, אבל כל השאר כן."

"גם עמית? אפילו נועם?"

"אפילו נועם."

הוא חשב לרגע. "אני חושב שאני יודע למה אני לא מגעיל אותך. זה בגלל שאני פשוט ממש נשי ומתנהג כמו בת וזה למה את לא נגעלת."

".... זאת פעם ראשונה שאני שומעת שאתה סוף סוף מודה בזה."

"נו, מה לעשות, זה נכון," הוא אמר בעצבון קל. "תמיד שואלים אותי אם אני גיי, ואני תמיד צריך לומר שלא!"

צחקתי. "אבל אתה הכי לא."

"אני יודע!"

 

גם הפולניה אמר שהוא לא רוצה לעשות סקס בזמן הקרוב, כי הוא לא מוכן לזה נפשית. אמרתי לו שזה הגיוני לגמרי.

הדיירת שגרה אתנו, דיירת F (מהמילה fuck כי בא לי), כל הזמן התלוננה שאני מדברת יותר מדי. שתלך תזדיין! אני אדבר כמה שבא לי, עם מי שבא לי, וזה שהיא כותבת או נחה לה בחדר לא מעניין לי את הציצ.

בכל מקרה, לקחתי את הפלאפון ואת ליידי (הכלבה המהממת שלי) ויצאנו החוצה, דיברנו עוד הרבה -גם על פרשת הפדופיל האחרון והפסקנו מיד כי הדעות שלנו מאוד מנוגדות- ואז איכשהו הגענו לנושא של "LADY Q שונאת את עצמה". כמובן שהוא התחיל לומר דברים כמו "את יכולה לסמוך עליי, דברי אתי, ספרי לי" אבל אני יודעת שגם הוא לא יבין. כלומר, הוא ינסה להבין, והוא יאמר שאני מאוד פופולארית כי האישיות שלי מדהימה. אבל יש את החלק של האישיות שלי שהוא לא מכיר, שזה הניצול שאני עושה לאנשים שיקרים לי ותסכול שאני מוציאה כאן בדר"כ. לכן אנשים לא מבינים את השינויי הפתאומי במצב הרוח שלי (מאנרגטית מאוד לשינוי דרסטי של עייפות וקדרות). טוב, אבל זה מה שיש.

יצא שדיברנו במשך שעה ו-19 דקות, עד שהייתי חייבת לנתק כי היה מאוחר וליידי השתעממה בחוץ. פשוט... כיף לי אתו. הוא כמו סם שאני צריכה לצרוך כמעט כל יום.

וחוץ מזה שלכל אחת בחבורה שלנו (אפילו ללסבית) היה קראש קטן עליו, אני סבורה ששלי עדיין נשאר.

אני לא רוצה.

לא רוצה לא רוצה לא רוצה.

למה אני לא יכולה להשלים אתו כחבר טוב?

אוף.

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 29/11/2013 11:48   בקטגוריות אהבה ויחסים, אינטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שני חגים ומוות אחד


אז אתמול היה ערב נהדר שאותו ביליתי אני ושני חברים (נקרא להם אגוז הייזל ואגוז לוז) אצל משפחה של החבר הטוב שלי (נקרא לו "הפולניה"). הפולניה בא ממשפחה אמריקאית יהודייה נטו, ככה שהם החליטו לחגוג את חנוכה יחד עם thanksgiving (חג ההודיה) באותו ערב- החג ההוא עם ההודו וזה. הפולניה נתן לי, להייזל וללוז חולצות מכופתרות ללבוש (כמה מתחשב מצדו, חוץ מזה שהוא לא הפסיק לומר שאסור לתת לי ולהייזל בגדים של גברים משום שאנחנו "בעלות רחם") והחולצה ממש התאימה עליי אז זה היה נחמד.

חוץ מזה שנר הנשמה של הזמר המהולל והמדהים אריק איינשטיין, שכל כך עצוב לי שמת (וההורים שלי לא הפסיקו לבכות, כל אחד בביתו וגם בפלאפון), די שרף לי חלק מהאפרו וגרם לאבא של הפולניה לומר לנו להישאר בחדר ולא לזוז עד שיגיעו כל האורחים, היה ערב מהמם. הדלקנו נר חנוכה ראשון ליד נר הנשמה של איינשטיין, שרים את מעוז צור ונר לי נר לי, והפולניה ממשיך וממשיך לשיר... הייזל עושה שטויות, ולוז כל הזמן נדבק אליי. זה ממש עצבן אותי (קצת הטריד, כי מגע של בנים עושה לי בחילה ואני לא יודעת למה). חוץ מהמגע של הפולניה, שדווקא די נעים החיבוק שלו.

ישבנו כולנו, חברים ואמריקאים, בשולחן אחד גדול בבית פנסי ענקי (כי הם עשירים), ואחרי שהודינו כל אחד על מה שקרה לו בשנה האחרונה וסיימנו את המנה הראשונה של סלט, מרק בטטה ודלעת ועם הפסטה, הגיע הbig turkey ממולא באורז טעים ולידו שומן נמס וחמצמץ שגרם לי לרייר. אחרי כן, כשכבר היינו מלאים והייזל התנפחה וכמעט קרעה לפולניה את החולצה מרב שובע, יצאנו לטייל בחוף (הפולניה גר על החוף, קראתם נכון.)

רצנו, דילגנו, הוצאנו אנרגיות. היה ממש כיף. ואז אני והפולניה מקדימה והייזל ולוז מאחורה, הפולניה שואל אותי "יש לך חולצה מתחת לחולצה הזאת?"

"לא," אני אומרת.

"אז החזייה שלך נוגעת בחולצה שלי?"

"כן," אני צוחקת.

והוא שם את היד על הכתף שלי ואומר, "אני לא יודע אם החולצה טהורה עכשיו."

"אתה מוזמן לתת לי אותה במתנה."

 

אני חושבת שאני מתחילה להתאהב בפולניה שלי, אני מקווה שלא :(

 

בכל מקרה, היה ערב נהדר, למרות שמותו של הזמר האהוב עדיין הדהד באוויר והעכיר מעט את השמחה. בשביל להוציא את המתוק מהרע שרנו שירים שלו בערך כל הערב, חוקקים את תורת השירה שלו בלבנו ובנשמתנו.

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 28/11/2013 12:32   בקטגוריות פרידה, נזכור אותך תמיד  
הקטע משוייך לנושא החם: חנוכה תשע&quot;ד
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , סיפורים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLady Q הכותבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lady Q הכותבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)