אז דיברתי אתמול בפלאפון עם הפולניה, אנחנו תמיד מדברים המון המון המון. כל כך כיף לי לדבר אתו, ממש חופשי אפילו (יחסית לכל החברים האחרים שלי), אבל כמובן שאני לא מספרת לו הכל. את הרב אני כותבת כאן.
איכשהו התחלנו לדבר על סקס, כי הפולניה אמר ש"כולם עכשיו חושבים שזה ממש ביג דיל, ושזה מדהים, אבל אני חושב שצריך להשלים עם זה שזה סתם עוד משהו פשוט לחלוטין ולא צריך לעשות מזה טררם (אני כותבת את מה שאמר מהמילים שלי )."
"אני מסכימה," אמרתי. "אני גם חושבת שכל ההתלהבות מזה היא מיותרת לחלוטין. אני אפילו מנסה להפסיק לחשוב על זה."
"את? כן, בטח! כל מה שאת חושבת עליו זה סקס!"
"מה, ממש לא!" שקר שקר שקר. "אבל בכל מקרה, לא נראה לי שאני יכולה לעשות סקס."
"למה לא?"
"....כי מגע של בנים מגעיל אותי," סיפרתי לו.
"גם אני?" הוא שאל.
"לא," אמרתי, "משום מה אתה היחידי שהמגע שלו לא גורם לי לתחושת גועל, אבל כל השאר כן."
"גם עמית? אפילו נועם?"
"אפילו נועם."
הוא חשב לרגע. "אני חושב שאני יודע למה אני לא מגעיל אותך. זה בגלל שאני פשוט ממש נשי ומתנהג כמו בת וזה למה את לא נגעלת."
".... זאת פעם ראשונה שאני שומעת שאתה סוף סוף מודה בזה."
"נו, מה לעשות, זה נכון," הוא אמר בעצבון קל. "תמיד שואלים אותי אם אני גיי, ואני תמיד צריך לומר שלא!"
צחקתי. "אבל אתה הכי לא."
"אני יודע!"
גם הפולניה אמר שהוא לא רוצה לעשות סקס בזמן הקרוב, כי הוא לא מוכן לזה נפשית. אמרתי לו שזה הגיוני לגמרי.
הדיירת שגרה אתנו, דיירת F (מהמילה fuck כי בא לי), כל הזמן התלוננה שאני מדברת יותר מדי. שתלך תזדיין! אני אדבר כמה שבא לי, עם מי שבא לי, וזה שהיא כותבת או נחה לה בחדר לא מעניין לי את הציצ.
בכל מקרה, לקחתי את הפלאפון ואת ליידי (הכלבה המהממת שלי) ויצאנו החוצה, דיברנו עוד הרבה -גם על פרשת הפדופיל האחרון והפסקנו מיד כי הדעות שלנו מאוד מנוגדות- ואז איכשהו הגענו לנושא של "LADY Q שונאת את עצמה". כמובן שהוא התחיל לומר דברים כמו "את יכולה לסמוך עליי, דברי אתי, ספרי לי" אבל אני יודעת שגם הוא לא יבין. כלומר, הוא ינסה להבין, והוא יאמר שאני מאוד פופולארית כי האישיות שלי מדהימה. אבל יש את החלק של האישיות שלי שהוא לא מכיר, שזה הניצול שאני עושה לאנשים שיקרים לי ותסכול שאני מוציאה כאן בדר"כ. לכן אנשים לא מבינים את השינויי הפתאומי במצב הרוח שלי (מאנרגטית מאוד לשינוי דרסטי של עייפות וקדרות). טוב, אבל זה מה שיש.
יצא שדיברנו במשך שעה ו-19 דקות, עד שהייתי חייבת לנתק כי היה מאוחר וליידי השתעממה בחוץ. פשוט... כיף לי אתו. הוא כמו סם שאני צריכה לצרוך כמעט כל יום.
וחוץ מזה שלכל אחת בחבורה שלנו (אפילו ללסבית) היה קראש קטן עליו, אני סבורה ששלי עדיין נשאר.
אני לא רוצה.
לא רוצה לא רוצה לא רוצה.
למה אני לא יכולה להשלים אתו כחבר טוב?
אוף.