לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Flying BooBs


לכתוב את מה שעולה לי בראש בלי לשים על אף אחד, קומיקס וקטעי כתיבה יוצרת. בלי גזענות או הומופוביה. כרגע כותבת סיפור על אהבת בנים. יש לי מח קטן בגודל של אגוז ברזילאי, אבל מסתדרים איתו בסופו של דבר. שלכם, ליידי קיו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2014

ערעור באימוץ שלי


זאת הפעם הראשונה שהיא הססה בקשר לאימוץ שלי. אני יודעת שהיא הייתה בלחץ מטורף, והיה לה חם, והיא הייתה מעוצבנת ועייפה, אבל היא ערערה על האימוץ שלי. אחרי 13 וחצי שנים- היא נזכרה שאולי זאת הייתה כנראה טעות. ״ לקחתי אותך בגיל שלוש, כשאת כבר גדולה, כי אין לי כח, כדי שיהיה לי שקט בראש.״ מה היא קורה אם היא הייתה ממשיכה את המשפט? חייכתי אליה ואמרתי בסדר. אמרתי סליחה או משהו ויצאתי מהחדר, נכנסתי לשלי, התיישבתי על המיטה. הרגשתי פגועה. הרגשתי חרא ילדה. הרגשתי את העיניים שלי נעשות רטובות, אך לא בכיתי. עדיין חייכתי, סוג של. חיוך עצוב כזה.

ועכשיו אני כותבת את זה כאן

ואני תוהה לעצמי- האם באמת היה שווה לה? 

עם כל הפשלות שלי, והקושי שאני עושה לה, והלחץ שלה, והבלגן והכסף והכל-

ונגיד שאם החבילה היא קיבלה כישרון ציור, יצירתיות, חוש מציאת חפצים אבודים, ואיזה עוד פלוס פה ושם- האם זה באמת היה שווה את זה?

מה אם היא ציפתה ליותר?

ניסיתי להשתפר, במהלך השנים השתנתי מאוד. ניסיתי פחות לצעוק, הצלחתי; ניסיתי יותר לצאת מהבית, יצאתי; ניסיתי להיות פחות תלותית איתה, והצלחתי; ניסיתי להתלבש יפה יותר ולדאוג למראה החיצוני שלי וניסיתי לצאת עם מישהו (מזויין מזדיין בן זונה שרמוטה תמות בגיהינום) וניסיתי להיות יותר עם ביטחון עצמי, ובערך הצלחתי.

זה לא מספיק, אבל הגעתי ללימיט. כמה אדם יכול להשתנות? האם הוא בכלל יכול? מה אם לא, ואני סתם מדמיינת שהשתניתי?

זאת הפעם הראשונה שהיא היססה לגבי האימוץ שלי. האם זאת תהיה גם האחרונה?

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 31/7/2014 09:46  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"תמשיכי ככה!״ עם הכאב, אני תוהה?


״רזית!״

״תודה.״

״כן, היא באמת הרזתה. איזה יופי.״

״תודה.״

״ממש נראית סקסית, מותק.״

״תודה.״

״כן, את כבר לא דובי כזאת, תורידי עוד קצת וזה יהיה מושלם!״

״..... כן.....״

״אולי תאכלי פה איזו חתיכת עוגה?״

״לא תודה.״

״פסטרמה?״

״אני אוותר.״

״טוב, בכל מקרה את נראית נפלא!״

 

 

כפי שכבר הזכרתי, אני לא אוכלת סדיר. אתמול די נפלתי בגלל זה (ליטרלי). הבטן כאבה מאוד בצדדים, איפה שאמורות להיות הכליות (?)

בכל מקרה, לקחתי שני כדורים ואני בסדר. בהחלט ירדה הבטן לפחות. אבל קשה לשיר ולדבר עכשיו, כלומר זה לוחץ עליה וטיפה מכאיב. בכל מקרה זה לא מספיק. להמשיך או לא להמשיך, זאת שאלה מפגרת, אבל מכך ואני מפגרת בעצמי אני אבחר תשובה מפגרת וגם אהנה מזה. ההגיון שלי יכול להיחשב כמזוכיסטי... לא שזה משנה ממש.

עכשיו, כשהם אומרים ״הרזית״, הם לא מבינים שזה בכלל לא מחמיא לי. אמא חושדת בי. שיהיה, היא כבר יודעת שאני לא ממש אוכלת. אבא כרגיל לא יודע כלום. דיברתי עם הפולניה והוא ממש נגד זה, אבל מנחמת אותי העובדה שהוא מתקשר וכותב לי מאנגליה (טס לאוניברסיטה לקיץ) ודואג לי. יכולתי לבקש חבר נפש יותר טוב?

אחח מה אני עושה עם עצמי.

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 19/7/2014 14:38  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דמיון ותאוריה לחלום


לפעמים אני מדמיינת את עצמי יושבת בבית קפה או מתחת לעץ וכותבת. כותבת מה? על חיי. על כל האנשים המעניינים שחלפו על פניי (וכי איני שוללת דם אדם רנדומלי ברחוב; אולי גם הוא השפיע על חיי במידה מעניינת) ועל חוויות, ואולי על דברים שאני אוהבת ודברים שלא, והרבה מאוד קללות. על רצף הזמן וההשתנות שחלה בי, על המחשבות שלי, על Lady Q ועל Lady Q האחרת. ועל הנוספות. על ההצלחות והכשלונות שלי, ועל זה שאני שותה כוס קפה חם בשבע בבוקר.

כמובן שבכתיבה אכלול מסקנותיי מהחיים ובכלל, בנוסף גם דברים שליוו אותי במשך זמני בעולם הזה.

 

בגילי אנו חושבים שאנחנו מיוחדים. כל אחד חושב לעצמו ״אני שונה מכולם. אני הנבחר. אני אציל את העולם או אני אהיה מפורסם.״ משעשע כמה אגו טבעי יש לנו, מן הסתם רק איך שאתה בוחר להביע אותו יראה אם הוא רע או לא. בתור ילדה קטנה תמיד חשבתי שאני מתקשרת עם אלוהים (ראו: משיח) ובאמת הייתי בטוחה שאני מיוחדת. בתכלס? דיברתי עם עצמי. אבל אנחנו בעצמנו משהו ש״אלוהים״ ברא, כל העולם הזה (לפי הדעה הרווחת), מכך שאולי כן דיברתי עם אלוהים- האלוהים שלי. לפעמים אני עדיין חושבת שאני מיוחדת- אולי בגלל כמה מהחלומות הנבואיים שלי בזמן האחרון. זה מרתק כמה שכל אחד מהם מדויק וברור- לדוגמא, מותה של סבתא. חלמתי עליו שבוע לפני, בחלום אני הורגת אותה ואז דוקרת את עצמי עד מוות. לא ממש האמנתי לזה אז, לא באמת חשבתי שהחלומות שלי יכולים לנבא את העתיד? ואז היא מתה ואני הרגשתי נורא כי גם לא ביקרתי אותה מספיק בבית האבות. ואז ההרגשה של האשמה הועברה כדקירות סכין בבטן (בחלום). גם לאמא יש את הקטע הזה, של חלומות ובהם המון מסרים. זה מעניין מאוד ועם זאת מרתיע. היה גם חלום בו קיבלתי 200 שקל ישר ליד, מה שקרה ביום למחרת- חברה הציעה לי משום מקום עבודה במלצרות ליום אחד באיזה אולם, קיבלתי את הסכום ישר ביד באותו הערב. חלום נוסף, יום אחד אחרי שהפסקתי לאכול- לא אכלתי דבר, הבטתי בסרטון שהיו בו מסרים אנורקטיים, לאחר מכן באה אישה שאני מכירה ואומרת, ״הבחורה שהעלתה את הסרטון מתה מאנורקסיה. תתחילי לאכול לפני שזה יקרה לך.״ אינני יודעת אם מתתי בחלום או לא. החלום האחרון (לפי זכרוני) שהיה עליי כנבואה היה בית עץ שנשרף, מבחוץ אני רואה את השכונה מופצצת ומלאה עשן וטרור ואש צהובה כתומה, אני יוצאת מהבית... ועכשיו כשאני נזכרת בזה, כבר היה לי חלום כזה בדיוק, רק שבחלום של פעם מתתי בשריפה, ואילו בחלום הנוכחי אני חיה, בריאה ושלמה.... יכול להיות שנחלצתי מהגורל?

אני מגזימה? לא מגזימה?

החלומות הנבואיים הם כשאני חולמת על עצמי. בדרכ אני לא חולמת על עצמי, אנשים מוצאים את זה מוזר. באיזו תדירות את חולמים על עצמכם? בדרכ אני חולמת על מקומות רחוקים... הרבה אקשן... ולפעמים אני גם מביימת אותם תוך שינה. עם זאת, אני מאמינה שהחלום הוא חלון ליקומים מקבילים וזה לאן אני מגיעה בדרכ. ואז כשאני חולמת על עצמי, אני בעצם רואה את העתיד בצורה יותר אקספרסיבית.

התגעגעתי לכתוב את התאוריות שלי. 

בזמן כזה אני אוהבת לצוטט את דה לה ברקא, אך מכיוון שהציטוט ממילא נמצא בבלוג, למטה משמאל... טוב נו, נחזור עליו... הוא פשוט כל כך יפה, שלמה לא?

”נניח שישנת. ונניח שחלמת בשנתך. ונניח שעלית לשמיים וראית פרח יפהפייה, מסתורי למראה. ונניח, כאשר התעוררת, ראית את הפרח בידך... מה אז?„

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 19/7/2014 02:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , סיפורים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLady Q הכותבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lady Q הכותבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)