לפעמים אני מדמיינת את עצמי יושבת בבית קפה או מתחת לעץ וכותבת. כותבת מה? על חיי. על כל האנשים המעניינים שחלפו על פניי (וכי איני שוללת דם אדם רנדומלי ברחוב; אולי גם הוא השפיע על חיי במידה מעניינת) ועל חוויות, ואולי על דברים שאני אוהבת ודברים שלא, והרבה מאוד קללות. על רצף הזמן וההשתנות שחלה בי, על המחשבות שלי, על Lady Q ועל Lady Q האחרת. ועל הנוספות. על ההצלחות והכשלונות שלי, ועל זה שאני שותה כוס קפה חם בשבע בבוקר.
כמובן שבכתיבה אכלול מסקנותיי מהחיים ובכלל, בנוסף גם דברים שליוו אותי במשך זמני בעולם הזה.
בגילי אנו חושבים שאנחנו מיוחדים. כל אחד חושב לעצמו ״אני שונה מכולם. אני הנבחר. אני אציל את העולם או אני אהיה מפורסם.״ משעשע כמה אגו טבעי יש לנו, מן הסתם רק איך שאתה בוחר להביע אותו יראה אם הוא רע או לא. בתור ילדה קטנה תמיד חשבתי שאני מתקשרת עם אלוהים (ראו: משיח) ובאמת הייתי בטוחה שאני מיוחדת. בתכלס? דיברתי עם עצמי. אבל אנחנו בעצמנו משהו ש״אלוהים״ ברא, כל העולם הזה (לפי הדעה הרווחת), מכך שאולי כן דיברתי עם אלוהים- האלוהים שלי. לפעמים אני עדיין חושבת שאני מיוחדת- אולי בגלל כמה מהחלומות הנבואיים שלי בזמן האחרון. זה מרתק כמה שכל אחד מהם מדויק וברור- לדוגמא, מותה של סבתא. חלמתי עליו שבוע לפני, בחלום אני הורגת אותה ואז דוקרת את עצמי עד מוות. לא ממש האמנתי לזה אז, לא באמת חשבתי שהחלומות שלי יכולים לנבא את העתיד? ואז היא מתה ואני הרגשתי נורא כי גם לא ביקרתי אותה מספיק בבית האבות. ואז ההרגשה של האשמה הועברה כדקירות סכין בבטן (בחלום). גם לאמא יש את הקטע הזה, של חלומות ובהם המון מסרים. זה מעניין מאוד ועם זאת מרתיע. היה גם חלום בו קיבלתי 200 שקל ישר ליד, מה שקרה ביום למחרת- חברה הציעה לי משום מקום עבודה במלצרות ליום אחד באיזה אולם, קיבלתי את הסכום ישר ביד באותו הערב. חלום נוסף, יום אחד אחרי שהפסקתי לאכול- לא אכלתי דבר, הבטתי בסרטון שהיו בו מסרים אנורקטיים, לאחר מכן באה אישה שאני מכירה ואומרת, ״הבחורה שהעלתה את הסרטון מתה מאנורקסיה. תתחילי לאכול לפני שזה יקרה לך.״ אינני יודעת אם מתתי בחלום או לא. החלום האחרון (לפי זכרוני) שהיה עליי כנבואה היה בית עץ שנשרף, מבחוץ אני רואה את השכונה מופצצת ומלאה עשן וטרור ואש צהובה כתומה, אני יוצאת מהבית... ועכשיו כשאני נזכרת בזה, כבר היה לי חלום כזה בדיוק, רק שבחלום של פעם מתתי בשריפה, ואילו בחלום הנוכחי אני חיה, בריאה ושלמה.... יכול להיות שנחלצתי מהגורל?
אני מגזימה? לא מגזימה?
החלומות הנבואיים הם כשאני חולמת על עצמי. בדרכ אני לא חולמת על עצמי, אנשים מוצאים את זה מוזר. באיזו תדירות את חולמים על עצמכם? בדרכ אני חולמת על מקומות רחוקים... הרבה אקשן... ולפעמים אני גם מביימת אותם תוך שינה. עם זאת, אני מאמינה שהחלום הוא חלון ליקומים מקבילים וזה לאן אני מגיעה בדרכ. ואז כשאני חולמת על עצמי, אני בעצם רואה את העתיד בצורה יותר אקספרסיבית.
התגעגעתי לכתוב את התאוריות שלי.
בזמן כזה אני אוהבת לצוטט את דה לה ברקא, אך מכיוון שהציטוט ממילא נמצא בבלוג, למטה משמאל... טוב נו, נחזור עליו... הוא פשוט כל כך יפה, שלמה לא?
”נניח שישנת. ונניח שחלמת בשנתך. ונניח שעלית לשמיים וראית פרח יפהפייה, מסתורי למראה. ונניח, כאשר התעוררת, ראית את הפרח בידך... מה אז?„