לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Flying BooBs


לכתוב את מה שעולה לי בראש בלי לשים על אף אחד, קומיקס וקטעי כתיבה יוצרת. בלי גזענות או הומופוביה. כרגע כותבת סיפור על אהבת בנים. יש לי מח קטן בגודל של אגוז ברזילאי, אבל מסתדרים איתו בסופו של דבר. שלכם, ליידי קיו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2013

מועקה


אני מרגישה נורא. עשיתי לעצמי נס קפה, הוא מר, חם, למה אני עשיתי אותו בכלל? אין לי שום מוזה, התפירה שלי בזבל והציורים לא יוצאים לדף. אני רועדת והדמעות פשוט זולגות בלי שום סיבה. לקרוא לזה דיכאון? לא? אולי? נס קפה זה לא כל כך נורא. אפשר לסבול אותו. הלב שלי פועם חזק מדי, זה מזכיר לי את הבדיקה השנתית שאני צריכה לעשות באיכילוב. חם כאן. יבש. המאוורר חזק מדי, אז סגרתי אותו, החדר הפך לסאונה מגעילה. ולחשוב שעבדתי כל כך קשה על הפרויקט הקטן שלי, שילמתי כל כך הרבה כסף, במשך שלושה ימים פשוט ישבתי על התחת ועמלתי על חתיכת הבד המזדיינת והפסקתי רק בשביל לאכול את מה שנשאר במקרר, אם נשאר... אולי איזה מלפפון מיובש.

לא בא לי לראות אף אחד, אבל אם אני אשאר לבד אני רק אשקע בתוך עצמי. יש את הדיירת החדשה בבית שלנו שלא מפסיקה לדבר על הבעיות שלה עם בנים, אני משתגעת. אני צריכה להעמיד פנים שאכפת לי, שאני מקשיבה, שאני שמה זין על הבעיות האלה שלה. אני עדיין שותה את הנס קפה המר, שמתי סוכר חום. למה הוא לא עובד?

אין לי למי להתלונן חוץ מלכאן. יש לי תדמית- והיא בן אדם שתמיד שמח, מחייך, צוחק, ומוכשר (בזין שלי). אז את כל השאר אני מנסה להשאיר מתחת לפני השטח, כי זה רק מאכזב אנשים. אכזבתי אנשים כשהם גילו את כל החלק השלילי שבי, אכזבתי מאוד. לא רוצה שוב. אני צריכה לקחת כדור נגד דיכאון? אין לי מרשם. אני לא רוצה שזה יעשה אותי היפרית מדי, אבל אני גם לא רוצה שוב לשוטט ברחוב ולמרר בבכי, לנקות אותו ולחזור הביתה כאילו כלום לא קרה. או לקחת את הכלבה שלי כתירוץ לצאת מהבית או לחזור הביתה מחברים. לפעמים כששומרים יותר מדי זה יוצא בבת אחת, כמו נהר על גדותיו, לא רוצה שיהיו אנשים סביבי כשזה קורה.

הנס קפה הזה מר מדי. אני עדיין שותה אותו.

איזה פוסט חסר טעם.

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 27/9/2013 13:52   בקטגוריות ייאוש, כוסעמק וכל העולם יחדיו, מצב מחורבן, עצוב  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פחדנית


בואי! קדימה!
שאני אתן את המכה הראשונה?
אולי אצליח לשבור לך את הלסת. בואי, לאן את בורחת?
כל כך בא לי להכות אותך עכשיו!!
בואי, תני לי להוציא את העצבים שלי עלייך! 
ותחפשי אחר כך את השיניים ששברתי לך...
שלא תדברי יותר. די לדבר, יקירה.

 

 

אנשים כל כך אוהבים לעצבן. אני שונאת שהיא עושה את זה. זאת הפרסונאליטי שלה, אבל אני עדיין שונאת את זה.

לכי לעזאזל, את והקולה שאין לי.

 

אני כל כך רוצה קולה עכשיו.

איזה חירבון.

 

בקשר לעניין של מקס... זה לא אנושי וחולני. זה כל מה שנשאר לי לומר. ואני עדיין לא מסוגלת להאמין שהכל היה שקר... הבנאדם אשכרה דיבר איתי (לא אישית-בכוונה-לפלאפון)...

 

 

ולעניין אחר- אני חושבת שאני אחזור לכדורי דיכאון. אני מפחדת שאני אתפרץ בקטע מביך ליד אנשים, לא רוצה שזה יקרה.... אבל לא בא לי עליהם. הם עושים אותי היפרית. אין איזה מינון מסוים שאני צריכה לקחת? טוב ברור שאני לא אדע, אני לא הולכת לבוא עם הבעיה הזאת לרופא. -,-"

 

זהו בינתיים. פוסט הבא- פוסט קללות 2. גודנייט. חיבוק עצוב

פיס.אנד.קיס

נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 20/9/2013 23:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט קללות. ארג


אז כמה קללות אני יכולה לכתוב?

כוסעמק כל העולם הזה.

שיזדיינו כל החברות המפגרות.

היא לא שמה לב אליי, הזונה.

שתיתלה.

שכולם יחלו בצהבת.

או בכחלת.

כן, בכחלת.

גם האבא הזה, שחושב שהוא משהו-משהו, מסתובב לי עירום בבית. לך להזדיין עם החברה המסטולה שלך! צא לי מזווית העין!

ודי להאשים אותי בכל דבר.

אני לא אשמה אם כל פעם שאני נוגעת באוטו הוא מפעיל את האזעקה.

אני לא אונסת אותו.

הוא סתם לא אוהב אותי.

ואמא הווווו אמא. חושבת שאת יכולה להוציא עליי את העצבים שלך ואני אסתום?

מתברר שכן!

אבל כשאני לא סותמת ישר מגיע ה"מסריחה!" "כפוית טובה!" "לא, את באמת מסריחה. לכי להתקלח!"

אז יש לי ריח גוף רע. אשמתי??

גם כן מזדיינת עם החבר שלך. ותפסיקי לומר לי כמה התחת שלו יפה.

אינעל כל האנשים שחושבים שהם יכולים לעצבן אותי.

לכו תעצבנו את עצמכם.

.....

איבדתי את זה. לא כך?

 

ושירקב הסקס. כן, הסקס. כל הקטע המחורבן הזה של סקס. יא-אללה, כמה אפשר לשמוע על סקס זה וסקס שם. אולי תסתמו? תפסיקו להכניס לי את המושג הזה מהאוזן ולמשוך דרך השנייה?

אני לא מגבת.

אני ספוג.

אני סופגת את הכל עד שאין לי יותר מקום לספוג, ואז הכל יוצא החוצה.

אז תסתמו כבר על הסקס המחורבן שלכם!

סעמק.

בכללי גוף האדם זה דבר מחורבן.

 

נמאס לי שהם לא מבינים אותי ואז מתבכיינים.

"מה? לא הבנתי."

"?"

"תפסיקי לכתוב דברים אומנותיים כל כך. אף אחד לא יודע מה צריך להבין מזה."

"מסכימה עם זאת שמעליי ^"

"יאללה כולם עלייה!"

לכו תזדיינו. אני אכתוב מה שבא לי. כלבות מפגרות.

מישהו אמר לכן להבין? תתקעו את הראש בקיר ותלקקו אותו מצדי.

יש לי טיקים בעין. מסתבר שאני עייפה.

 

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

 

#פוסט ראשון קללות (שיצא לא כל כך קללות כמו שרציתי, לעזאזל) גמור.

יבוא עוד פוסט.

יהיו יותר קללות.

אני אשתדל. ואני אוציא את כל החרא הזה שמתחבא בתוכי (איפה אתה? חרא?)

ליל"ט.

פיס.אנד.קיס



נכתב על ידי Lady Q הכותבת , 20/9/2013 01:46   בקטגוריות פוסט קללות, ייאוש, כוסעמק וכל העולם יחדיו, מצב מחורבן, סמים, רצון להתפגר, רוצה להקיא, פסימי, זה אומר שהמחזור קרב... נכון?  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , סיפורים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLady Q הכותבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lady Q הכותבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)