תסכול זה מיושן, כמו טוסטר אובן |
 כינוי:
בת: 26
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2013
אשמת הכוכבים
מצחיק. היום עשיתי שני דברים. הייתי במרפאה להפרעות אכילה בפעם הראשונה (במקום בית ספר, ווהו!), וקראתי את הספר אשמת הכוכבים.
מה יותר משמעותי? הספר כמובן!
לא היה שום דבר מעניין במרפאה, חסר תועלת כתמיד, אבל היי- לפחות זה לא עולה 200 ש"ח בשבוע (ועוד 500 ש"ח לפסיכולוגית).
אבל הספר...
סיימתי אותו בשלוש שעות. לא היה בו משהו מיוחד. שום רעיון חדשני, או כתיבה מדהימה מעל הממוצע. הוא לא גרם לי לחשוב על דברים חדשים, כמו הספר "לפני שאמות", שגם מדבר על נערה בת 16 עם סרטן.
אבל נתפסתי, והסוף הרג אותי.
ופשוט אין לי יותר מה להגיד. קשה לי לתאר מה אהבתי בספר הזה. אבל... כבר הרבה זמן לא נתפסתי לספר בכזו צורה.
יחד איתו קניתי את הספר "כאב הנפילה" (הריעו למבצעי 1+1 של סטימצקי!). אני מקווה שהוא לא ייאכזב אותי~
אני בסוף הספר-  | |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
