כשרוצים לסגור את ישראבלוג,
אנשים לא מבינים שזה לא כמו כל דבר.
זה לא פינת חדשות, שיש בכל מקום.
זה לא אתר מתכונים, שיש בכל מקום.
זה לא אתר קניות, שיש בכל מקום.
זו לא רשת חברתית, שבתכלס? אפשר גם בלעדיה.

בישראבלוג יש אלפי משתמשים שזה הבית שלהם. כל החיים שלהם כאן, כתובים לפרטים.
תמונות שהם צילמו, סיפורים שהם כתבו, בכי, וצחוק, חיים טובים וחיים שהם היו מעדיפים לוותר עליהם, אבל עדיין כאן.
המקום הזה שמר על שפיות דעתי במשך לפחות שלוש שנים.

ורוצים לסגור אותו.
אני לא יודעת מה אני אעשה אם הוא ייסגר. אני באמת לא יודעת.