אני מרגישה שהאתר גוסס
אבל אני לא מכירה אף אתר בלוגים אחר שאני יעלה לי את הסעיף
הצעות?

לפני שבוע הייתה לנו את הבגרות המעשית בתאטרון
עשינו את "משוגעת", של יעל רונן
הבוחן (הזין, אם יורשה לי לומר), שאל אותי איך אני מתחברת לטומי, הדמות שלי
אמרתי לו שבעולם בו לא הייתי מדחיקה רגשות כמו כעס, שנאה, אכזבה
הייתי יכולה להיות טומי
אבל לדעתי עדיף להדחיק אותם
אבל אם נהיה כנים, אני מתגעגעת קצת להיות טומי.
מבחינה חיצונית,
טייץ עור שחור שמדגיש רגליים ארוכות, עקבים גבוהים שמגביהים אותי אל מעל 1.70, וחולצה גדולה וז'קט עור שמסתירים גב עקום ומותניים לא סימטריות
קעקועים, קילוגרם של מסקרה שגורם לי להיראות כמו בובה מקולקלת ושפתון אדום אדום אדום
סיגרייה תחובה בין שפתיים שמחייכות חיוך מתנשא וזחוח, ולנשוף עשן (קמח) ישר בפרצוף של מישהו.
מבחינה נפשית,
לצעוק. לכעוס. להיפגע. לצרוח את הרגשות שלי החוצה. להיות מפחידה. ומאיימת. להישמע על סף בכי כי אני לא יכולה יותר.
אין לי כוח.

אני מרגישה שיש רק אדם אחד שאני יכולה לספר לו הכל. פעם היו לי קצת יותר.

התקבלתי למשלחת לגרמניה
אני יוצאת בקיץ, ונהיה שם שבועיים
15 מתוך 90
אין לי מושג איך הצלחתי, אבל אני קצת גאה בעצמי.






תודה לליאורה היקרה על התמונות
תודה על היותך האדם היחיד בחיי שיודע להחזיק מצלמה ♥