כינוי:
La petite princesse מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2014
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | |
| 6/2014
בסוף אל תשאל למה אני כותבת את זה, אל תשאל למה. אתה יודע שזאת השאלה שאני הכי שונאת. "למה", למה אמרת, למה עשית, למה בכית, למה.. מלכחתחילה? למה אני עדין מרגישה את הצביטה הפנימית במעמקי הקרביים שלי, למה דווקא אתה, ולעזאזאל תענה לי, למה דווקא עכשיו. אני יכולה להשלים עם הכול יובל, באמת, אני מקבלת את זה בהבנה ובמלוא החמלה שלא הותרת לי, שבחרת לקום וללכת יום בהיר אחד, אחרי חמש שנים. ואם נודה באמת, זה קצת יותר מחמש שנים, וזה קצת מעבר, מעבר לזוגיות ומערכת יחסים של ילדים תמימים, בנינו ביחד חיים. סלחתי לך על הכול יובל, על הפעמים שבאת והלכת, על הפעמים שהיית קצת איתי וקצת איתה, ותמיד כשהתקשרת, גם אם היית שיכור מאלכוהול וגם אם פיקח מעייפות הייתי שם. הייתי שם, למרות הכול, בגלל הכול. לאסוף בשבילך את מה ששכחת מאחוריך, להחזיר לך דברים ששנינו יודעים שמעולם לא היו שלך. הייתי הראשונה לאהוב אותך, מכל הלב, בתשוקה. לעזאזאל יובל, בגיל עשרים ואחת שלך הייתי הראשונה. ואיך אני אמורה בוקר אחד להתעורר למציאות שכל זה כלום ושום דבר עבורך? שקמת והלכת, ולא נתת לי להילחם על הקשר הזה, על החברות הזאת. שלא ענית לי לטלפון וגם לא להודעה, כאילו שום דבר בנינו מעולם לא קרה. אז שלא תעז לשאול אותי למה אני כותבת לך אם אני יודעת שלא תענה, ולמה אני בוכה אם מבחינתך זה כבר מזמן נגמר ואו למה עדין כואב לי כשאני רואה ושומעת אותך? אתה שומע?! אל תעיז אפילו לשאול. אתה תשב שם, בבסיס הנידח שלך, או בבר העלוב שאתם תמיד יושבים בו או אפילו במיטה של החברה החדשה שלך ותשתןק. תשתוק כמו שתקת ביום שישבת מולי, הסתכלת על ההשתקפות שלי על החלון של הרכב הישן שלך, עמוק בתוך העיניים הבוכות שלי והתנעת את הרכב ונעלמת. תשתוק כמו ששתקת ביום ששלחתי לך הודעה וביקשתי, בטיפת הכבוד האחרונה שלי, שנסיים את זה יפה. תשתוק כמו ששתקת, אחרי חמש שנים שהאמנתי שאתה הדבר הכי טהור שנברא וברגע מזורגג אחד הרסת הכול. פשוט תשתוק. ואולי, בשקט הזה תשמע אותי, רחוקה ממך מאות קילומטרים בוכה את הדמעות האחרונות שלי.
| |
|