וואו מי היה חושב שלא יהיה לי זמן לכתוב.
או שאני בצבא או שאני עובדת.
אבל בקרוב זה הולך להשתנות, עוד מעט לא יהיה לי יותר צבא.
אבל עדיין, כמה שזה קרוב, וה8.1 זה פאקינג קרוב, זה לא קרוב מספיק.
עכשיו פתאום, בפעם הראשונה בכל השירות שלי, אנחנו בחמ"ל בחוסר סד"כ, שלוש בנות במקום ארבע.
אז הולכים לטחון קצת, ואולי לא אם יהיה לי חפש"ש, בעצם לא יודעת מה הולך להיות.
והמפקדים הנהדרים שלי, שאני כל כך אוהבת ולא יכולה בלעדיהם, לא יודעים שום דבר.
גם כן קצינים.
אני רוצה שיציאו לי קבע רק בשביל שאני אוכל להגיד להם כמה שאני לא אוהבת ת'חטיבה שלי ושאין מצב שאני נשארת שם שנייה יותר ממה שצריך.
אבל בכל מקרה, די נמאס לי להתמרמר על צבא, נמאס לי כל כך.
בא לי לכתוב פה משו עמוק, בעצם בכל מקום, מזמן לא כתבתי סיפור שאני שלמה איתו.
כל היום רק צצים לי רעיונות ואני רק רוצה לכתוב ולכתוב ולכתוב אבל אכשו זה לא יוצא לי.
צריך לזרוק אותי לאי בודד לסופ"ש, אז משו בטח יצא.
וזהו, היום שישי, צריך להיות משו מגניב.
מחר עבודה, ראשון עבודה, שני בסיס.
יהיה טוב.
תהנו ותשתו מלא,
שלכם,
פולי.
דרך אגב, שבוע הבא, ב23.12, חוגגים פה ארבע שנות קיום. מזל טוב לנו.