אז תל אביב.
התחלתי אתמול קורס, מעניין למדי, אני לומדת מלא דברים חדשים, וזה נחמד.
מחר מבחן ראשון, מקווה שיהיה בסדר.
האנשים בקורס נחמדים, חבר'ה טובים, אבל לא יודעת, איכשהו לא התחברתי עליהם יותר מדי.
אולי זה רק יום שני, ואני יודעת שלוקח לי זמן לפעמים להתחבר לאנשים חדשים,ומה שכן, הפעם אמרתי לעצמי שאני לא אוותר מראש
כמו שאני עושה בדרך כלל. אז כן, אני מנסה יותר, ויושבת לבד עם הספר פחות, וסוג של מתחילה שיחות ומגלה התעניינות.
אבל בגדול, לא מעניין לי, לא מגניב לי, ואולי בסופו של דבר זה סתם מצב רוח עייף מלקום מוקדם מדי כל הזמן ולא להנות כמו שצריך מתל אביב.
אני פה מיום שישי ועדיין לא באמת יצאתי מגבולות בית-תחנה מרכזית-נתב"ג. זה מתסכל.
אני מקווה שהעבודה עצמה תהיה שונה ושיהיה לי אשכרה זמן לחיות.
כי אחרת, מה בדיוק עשיתי בזה שעברתי לת"א?
בכל מקרה אני עובדת נורא קשה על הקטע של להתחיל לחיות יותר לחשוב פחות, כי הגיע הזמין שאני אחיה בצורה שאני חושבת שהכי טובה.
אז נראה, אני מקווה ששמונת הימים שנשארו יעברו מהר, שאני אצליח, שאולי אני אגלה אנשים מגניבים ואולי אפילו אהנה, ואת האח"כ אני אחיה כשאני אגיע לשם.
חוץ מזה הדירה שלי אדירה. אני אוהבת אותה ונהנת להתעסק בלקנות לה דברים ולבחשוב מה עוד צריך להוסיף לה.
כיף כיף כיף.
יהיה טוב, כי בורכתי (או שמא קוללתי?) בלראות את הטוב גם ברגעים הקשים.