החלטתי לקחת את כל העניין לצד יותר חיובי. צבעתי ת'שיער לשחור שוב ואפילו קיצרתי קצת סוף סוף, התחלתי גם דיאטה והפעם אני נחושה לעמוד בה.
אני מצליחה לעמוד בפיתוי של פיצה האט בעבודה ומזמינה רק סלטים. אז כל הכבוד לי.
אני עדיין מתגעגעת וזה בסדר כי עבר רק שבוע.
ואני אוכלת סרטים עם עצמי ומרחמת על עצמי לפעמים ובוכה לאנשים שאכפת להם.
וזה גם בסדר.
אבל נמאס להיות ככה, אני לא אוהבת את עצמי עגומה ודכאונית ואסור לי לחזור לאיפה שהייתי פעם.
היום במשמרת הרגשתי פתאום נורא בודדה, בעיקר כי אין לי כרגע למי לחפר כל היום והפחיד אותי שלפרקים אני בכלל לא הרגשתי כלום.
מין ריקנות מציקה כזאת.
אני צריכה למצוא את שמחת החיים שלי שוב. ובעיקר כנראה להאמין שזה יקרה ושזה בכלל לא קשור לגברים.
כל עניין הרגשות בסופו של דבר סובב סביבי, הכל תלוי באיך אני בוחרת לראות את העולם. אני רק צריכה פשוט ללמד את עצמי לקחת את הכל ביותר קלות.
דרמטיות זה יותר מדי שם המשחק אצלי.
אני רוצה להכיר בחור חדש, שלא קשור לאף אחד, שלא מכיר אף אחד שגם אני מכירה, מישהו שיהיה חביב ושאני אוכל לקחת את זה באיזי איתו.
אחד שיעזור לי להתגבר ויגרום לי להסתכל קדימה שוב.
אבל איפה מוצאים אחד כזה עכשיו?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
just poli