ביומיים האחרונים הראש שלי מרגיש לי קצת כמו כוורת דבורים. מחשבות שזזות מקום למקום בכל רגע, רק בשביל לפנות מקום לעוד חדשות.
ואני לא מצליחה להפסיק, והקטע שלא מדובר בכלל במחשבות בונות או חיוביות בצורה כלשהיא.
רובן מלאות ערס, שנאה עצמית ואומללות.
ואני פשוט לא מבינה מאיפה זה נפל עליי פתאום, כי בכלל לא רע לי רוב הזמן.
יכול להיות שזה תוצר של יותר מדי אלכוהול, הדחקה ושינויים בלי סוף בתקופת זמן קצרה.
אולי בכלל אני משתגעת.
אבל בא לי לפעמים לצאת מהראש שלי ולקחת דברים יותר בקלות.
ואתם יודעים, בא לי לצאת לדייט. זה מה שאני רוצה.
אני לא רוצה מערכת יחסים, אני סתם רוצה לשבת על בירה עם בחור חמוד שאני לא מכירה, ולגלות עליו דברים תוך כדי שיחה.
בלי ישר לרוץ לסקס, בלי שום שדבר שמבטיח חד פעמיות או רב פעמיות אפילו.
פשוט דף חלק לחלוטין.
מזמן לא היה לי דייט טוב.
חוץ מזה מחר משמרת אחרונה לחלוטין בנתב"ג. אני לא מאמינה ששרדתי יותר מחצי שנה ואני לא מאמינה שזהו, מחר זה נגמר.
והאמת יהיה לי קצת מוזר לעזוב, אבל לא כל כך עצוב בכלל. אני לא חושבת שהכרתי שם אנשים ששינו לי ת'חיים. חלקם היו מגניבים ממש ואני אשמח
להישאר איתם בקשר, אבל ממה שהספקתי ללמוד בחיי זה כנראה לא יקרה. וזה בסדר.
לכל דבר יש ת'תקופות שלו ואין טעם להמשיך דברים שאין להם סיכוי או אפילו צורך.
אם הכל יסתדר כמו שצריך אני טסה לאמסטרדם לקצת. אני מקווה שזה יהיה בסדר ואני מקווה שיהיה מגניב.
וזהו,
עוד ערב חג שאני אחרי משמרת יושבת לבדי בדירה.
מלונכליה להמונים משהו.
חג שמח,
פולי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
just poli