אז מחר הולכת להיגמר תקופה בחיים שלי.
כנראה אחת התקופות המהנות, הדרמטיות והיותר בונות שהיו לי.
אני עוזבת את פלורנטין, מפסיקה לגור עם אולגה, עוברת למעונות ומתחילה ללמוד עוד מעט.
הרבה סופים, הרבה התחלות חדשות.
היום כבר ארזתי את רוב החדר שלי והיום יהיה לילה אחרון בדירה.
זה מפחיד, עצוב ומרגש בו זמנית.
כנראה שזה הכי עצוב מכולם.
היה לי טוב פה, לגור עם אולגה,לחיות מטר מהמוסד, אוטובוס אחד מכל הפאבים באלנבי.
אני אוהבת ת'חיים של לעבוד ולשתות את כל הכסף בחברת אנשים טובים.
אני תוהה איך יהיה במעונות, איך יראה החדר שלי וכאלו.
בהתחשב שכל הספרים שלי וכל הפוסטרים שלי נודדים ביחד איתי אני מניחה שהחדר יהיה מגניב למדי.
אבל אני אתגעגע לחדר שלי פה, למיטה שלי, לדירה האדירה הזאת.
היה טוב בשבעה החודשים האחרונים פה, אני לא מתחרטת אף לא על רגע אחד.
חבל שגם דברים טובים צריכים להסתיים לפעמים, אבל נשארתי עם כל כך הרבה חוויות טובות מפה.
סופ"ש הבא אמסטרדם עם אולגה, מקווה שיהיה כיף ונחגוג כמו שצריך את סיום השותפות ותחילת הלימודים.
ופאק, מוזר לי לא לגור בפלורנטין ממחר.יאפ.