מזמן לא כתבתי.
בא לי להגיד שזה בעקבות עומס, אבל כנראה פשוט מדובר כרגיל בעצלנות.
חזרתי לעבוד בצומת ספרים, הפעם בסניף של רמת אביב.וזה מרגיש כאילו אף פעם לא עזבתי, נחמד לי שם,
אבל המחשבה של האם אני אצליח לעמוד בכל העומס מטרידה אותי, לא בא לי לוותר על העבודה ואני ממש מקווה
שאני אצליח למצוא דרך לאזן את הכל. הרי בסופו של דבר הלימודים הם מקום ראשון, כי אם כבר טרחתי ללכת ללמוד
אז עד הסוף.
חוץ מזה הלימודים מהנים למדי בנתיים, יכול להיות שזה רק ההתחלה ועוד לא התחלנו לחפור לעומק,
אבל ברוב השיעורים נחמד לי ביותר.
בשבוע האחרון לא הייתי כל כך חברותית, אולי כי הייתי חולה או יותר מדי בשוק, אבל אני מקווה שזה ישתנה בקרוב.
אני רוצה להכיר אנשים חדשים, שלא להגיד שאולי אפילו נזקקת.
כשאני מרגישה שאני עומדת במקום אני נוטה גם לחזור אחורה, וזה אף פעם לא טוב.
אני צריכה לשמור על תנועה רק קדימה.
מזמן לא התשתכרתי, וזה סוג של הישג מפוקפק למדי.
מין שילוב מרושע של לימודים, שעות מוקדמות מדי ועכשיו גם אנטיביוטיקה.
אני חולמת כרגע על סופ"שים מלאים באלכוהול בת"א.
חוץ מזה הכל בסדר אני מניחה, אני צריכה לבחור מקום להתנדב בו ואני קצת מתלבטת בעניין.
אבל נראה, בתקווה שאני אסגור את זה השבוע.
ועוד מעט נובמבר, וכרגיל הזמן טס לי.