Eat Your Brains Out

אי שקט.

כנראה שיותר מכל זה מה שמאפיין אותי.

אי שקט לגבי המדינה שלי.

אי שקט לגבי העבודות שיש לי להגיש.

אי שקט לגבי העבודה שלי.

אי שקט לגבי חיי האהבה שלי.

אי שקט לגבי עצמי.

זה הכל.

כמו מסך השלג בשעות הקטנות של הלילה שמשתלט על איזשהו ערוץ נידח, הריק שמלא בכל כך הרבה רעש,

ככה בדיוק אני מרגישה.

ואיך, מגיעים לאותה דממה מיוחלת?