Eat Your Brains Out

כן, אני חושבת שאני מתחילה להתמודד טוב יותר כשהאשליות שאני בונה לעצמי בראש מתנפצות.

זה כבר משהו.

מעניין אם זה כל הקטע של להתבגר, להגיע לשלב שבו לא באמת אכפת יותר, ולא באמת מצפים.

אני בטוחה שזה משמעותית פחות כאבי ראש.

חוץ מזה, אחרי שבת שלמה שבה עשיתי מרתון של GIRLS, נזכרתי כמה שאני צריכה לחזור לכתוב.

הרי הספר שלי, לא יכתוב את עצמו.

וכן, אני שורדת, והדירה שלי אדירה.

וכבר פחות עצוב לי שאני לבד ואפילו פחות אכפת לי שזה מה שאני רואה באופק לעצמי.