Eat Your Brains Out

אני חושבת שהדבר שהבחור האחרון השאיר אותי איתו, זה לא שברון לב, אלא מירמור.

אני מסתובבת בימים האחרונים, ממש לא אומללה, אבל מסננת לכל עבר שנמאס לי מגברים.

ספק בצחוק, ספק רצינות.

אולי יותר ברצינות.

אני לא בטוחה שאני יכולה להתמודד עם זה, עם משחק הדייטים המתיש, עם הפחד המתמיד מאוד נטישה, עם ההתקרבות ואז הניתוק הפתאומי.

קשה לי וכל כך מפחיד לי.

ואני ממורמרת יותר מהכל.

לא בא לי להיכנס לשום דבר יותר בחיים, אבל באותו הזמן אני מרגישה בודדה. לימבו אכזרי של פחדים, רצונות וצרכים.

אוף.