MUSE- Soldier's poem

Throw it all away
Let's lose ourselves
Because there's no one left for us to blame
It's a shame we're all dying
And do you think you deserve your freedom?

How could you send us
So far away from home
When you know damn well that this is wrong
I will still lay down my life for you

And you think you deserve your freedom
No I don't think you do
There's no justice in the world
There's no justice in the world
And there never was

אז זהו ממחר אני גם עוד בורג במערכת, עוד חיילת בצבא הגנה לישראל.

מחר החופש שלי מוחלף במסגרת קשוחה.

עצוב לי קצת שהזמן שלי בבית יהיה גבולי, שלא יהיה לי זמן לעשות את כולם אותם דברים שאני אוהבת, לשבת שעות על המחשב, להירדם מול הטלויזיה, לסוע לכל מיני מקומות בצורה ספונטנית והרשימה באמת קצרה מלהכיל את הכל.

הורדתי ת'אינדסטריאל שלי היום, במקומו יש לי שני כדורים שקופים ומכוערים.

מוזר לי פתאום אחרי חצי שנה שאין לו מוט שחותך לי ת'אוזן. =/

הצבא הולך להעלים כל גוון יחודי שהיה בי, הפוני יאסף לאחור, החולצות ישארו בארון, העגיל קבור לו בארנק.

אבל אני אשרוד אכשהו.

אני לא ממש מתרגשת, טוב רק קצת, אמא שלי הרבה יותר היסטרית ממני.

הטירונות לא מפחידה אותי, טוב אולי רק קצת.

ואני לא יודעת, אני נעה בין אפטיות מוחלטת לסקרנות, ולא נראה לי שיש יותר מזה.

יהיה טוב. אני מקווה.

מוזר לי לחשוב על עצמי כחיילת. המילה הזאת טעונה כל כך, מכילה כל כך הרבה משמעות, כל כך הרבה אסטואציות, כשרובן לא טובות בכלל. ואני חיילת. זה הזוי.

אני שמאלנית, די פצפסיטית, אף פעם לא הסתרתי את זה. בחרתי ללכת לצבא בגלל סיבה אחת, לא נראה לי הוגן שבזמן שאני אעשה כלום ואמשיך ת'חיים שלי, החברים שלי, אלפי אנשים בגילי, יעצרו את החיים שלהם לשנתיים שלוש וחלק אף יקריבו אותם. אני יודעת בוודאות, שאם העניין היה בגדר בחירה, לא הייתי שוקלת את זה אפילו לשנייה, אבל מדובר במשו שהוא חובה, ובאמת שאני לא רואה שיש לי ברירה אחרת.

אז אני מקווה שאני אצליח לעבור ת'שנתיים הבאות, מקווה שהם יהיו קלות, מקווה לא ללכת יותר מדי עם המסגרת ראש בראש, ומקווה לפגוש אנשים טובים שם.

לא יותר מזה.

אז ממחר אני בצבא.

אני לא אוכל לעדכן את הבלוג על בסיס יום-יומי, ופאקינג שיט אני כל כך רגילה לזה.

אבל נו נסתדר.

הבלוג הזה הוא חלק גדול ממני בשביל להיות מוזנח, אז תצפו לחפירות ארוכות בסופי שבוע =)

טוב נו זהו אני אפסיק לחפור,

שלכם,

פולי, שמתאבלת לה על ג'רמי האינדסטריאל הכו מגניב.