Eat Your Brains Out

אני מרגישה שהריקנות מתחילה מחדש לכרסם בי.

הכל נראה לי ריק כל כך, חסר משמעות, אני מרגישה שאני פושט מחליקה ליד מאורעות חיי.

או שאולי שום דבר לא קורה בחיים שלי.

ריק לי ועצוב לי.

אוף.

אולי זאת העיר הזאת, שאם כמה שאני אוהבת אותה, היא פשוט ריקה בצורה מפחידה.

אין כאן כלום, אין מה לעשות, אין יותר אנשים מעניינים להכיר, אין לאן להתפתח.

ואני תקועה כאן לפחות לעוד שנתיים.

אוף.

החיים שלי מתחילים לשעמם אותי.