השבוע בצבא עבר לי במהירות מטורפת. קרו מלא דברים ובו זמנית לא קרה כלום, זה בערך הפרדוקס הנצחי של הצבא.
עשיתי משמרות נורא מוזרות השבוע, שמונה שמונה יומיים, ואז כשהחדשה חזרה לגדוד, במשך יומיים עשינו 8 16, וזה היה פשוט ממש כיף. 16 שעות פנויות זה משהו כמעט ולא נתפס. הספקתי לראות סרט (מהיר ועצבני 3 שממש גרוע), לשבת עם אחת התצפתניות את כל הארבע שעות משמרת שלה (היה נחמד ביותר) ולישון כמו בן אדם. אבל בגלל שהחדשה הייתה צריכה לעלות ביום שבת בערב לחטיבה, ה8 16 לא נמשך הרבה זמן. אבל נוצר מצב שירדתי ממשמרת ב12 בלילה והמשמרת הבאה שלי הייתה בתשע בערב. לא היה לי מושג מה אני אעשה עם עצמי כל כך הרבה זמן, אז החלטתי פשוט לא ללכת לישון, למרות שהייתי הערה מ12 בבוקר של יום שישי. אז עשיתי לילה לבן, שלא כלל יותר מדי (עשיתי כלום בחמ"ל וישבתי בש.ג. עם נחלוואים שבאו לתגבר) ועל הבוקר אני ואחת הבנות יצאנו לעשות מד"ס מחוץ לבסיס. היה ממש כיף, וגלינו שהיפו נמצא באזור ממש יפה, הכל ירוק שם ונורא מרגיע.
מה שכן, את האנטנה המכוערת של היפו רואים מכל מקום.
על הדרך נכנסו גם לרפת של פרות, היה ממש מסריח במקום וחלק מהפרות ממש דרשו גירוש שדים.
אחרי שחזרנו לבסיס, הלכנו לבדוק ת'חדר כושר החדש שפתחו, שלעומת האטרקציה הקודמת לספורט (אין סוף סיבובים סביב הבסיס), הוא ממש מגניב.
במשמרת לילה שלי ביום שבת, המאבטחים של הטרמינל (המעבר גבול לירדן) החליטו לעשות ת'תדריך אצלי בחמ"ל.
היה די משעשע. עכשיו יום אחרי, אלוף פקמ"ז היה אמור להגיע, ככה שאני והמגבני"ק שאיתי ממש קרצפנו ת'חמ"ל.
הטרמינל הראשי נכנס לחמ"ל ומשאיר עקבות, אני מתעצבנת ואומרת לו לנקות אחרי, הוא בתגובה, במקום להשתמש בסמרטוט שמונח בכניסה, מנקה ת'עקבות עם הרגל שלו.
אני: אפילו המגבני"יקים פה יותר מתוברתים ממך.
טרמינל ראשי: אממ אני גם הייתי במג"ב.
זה היה די משעשע ובסוף הוא גם למד להשתמש בסמרטוט.
בכל מקרה, הם עשו ת'תדריך אצלנו כמו שאמרתי, וזה מה שיצא לי לשמוע:
טרמינל 1 לטמרינל 2: יש לך נעלים ממש יפות
טרמינל 3 לטרמינל 2: יש כאלו גם לגברים?
יום אחרי כאמור הגיע האלוף. היינו ממש בכוננות, אפילו החלפתי מכנס מדים (כי על המכנס הרגיל שלי ציירתי כוכבים על כל אזור הברך), החמ"ל היה מצוחצח ואפילו התחלתי לתרגל הצדעות. אז האלוף נכנס לחמ"ל ובלי להסתכל אלינו אפילו, נכנס עם כל הקצינים שלו לחמ"ל תצפיות השכן. אני התמרמתי ואמרתי למגבני"ק שאיתי, "הוא אפילו לא התסכל אלינו!", אחד הקצינים שלו שמע וגיחח לעברי וגם הקצין המעיק והמעצבן מהחטיבה שלי, שהתחיל לצעוק עליי: "איך את לא מתביישת לדבר ככה?".
בכל מקרה, בסוף האלוף בא אלינו, לא יצא לי אפילו להצדיע לו כי הוא פשוט צץ, המגבני"ק שאיתי, שאכשהו פספס ת'דרגות שלו, פשוט נמרח לו בשעמום על הכיסא לידי ושיחק בטלפון, וכשאחד המפקדים שלו סימן לו לקום, המגבנ"יק קם ונמרח בשעמום על השולחן של החמ"ל ושיחק בטלפון, ובכל מקרה, האלוף דיבר רק איתי. הוא היה ממש נחמד וסתם שאל למה יש בחמ"ל גם סמב"צית של צה"ל וגם מגבני"ק, והדבר הכי מלחיץ בכל העניין היה שכל הקצינים המוזרים שלו פשוט עמדו במעגל סביבי ובהו בי (ומהצד ראיתי ת'קצין המעיק שצעק עליי עומד ונראה יותר מדי מרוצה מעצמו, זה היה מוזר). בכל מקרה, אחרי שהוא הלך, המ"פ של מג"ב התקשר אליי והתלהב מזה שלא התרגשתי בכלל כשדיברתי עם האלוף.
ת'סילווטר כאמור 'חגגתי' בבסיס, הייתי נורא ממורמרת על זה. ולא עשינו שום דבר מעניין, חוץ מלהכריז שנה טובה בקשר ואחד המגבני"ק כרז את זה בכריזה של הבסיס. אתמול כאמור יצאתי הביתה, וכבר סיפרתי על זה אתמול.
אז זהו.
יותר מאוחר אני אולי אסכם את שנת 2007 (למרות שלא קרה בה יותר מדי, כי את כולה ממש בליתי בצבא).
שלכם,
פולי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
just poli