אוקיי אוקיי 

הלכתי בראשון לראות את ההוביט עם בן דוד ואבא. לא חיכיתי לאחי-.- 

אבל, הוא הלך לאקס מן בלעדיי ואני עדיין זוכרת את זה אז עכשיו אנחנו even.  

הסרט היה ארוך מדי לטעמי,  מלא אפקטים שלא מחפים על חוסר העלילה... אבל בכל זאת משהו שהייתי צריכה לראות.

אני ממש אוהבת את לי פייס מאז שראיתי את החיים על פי נד. הוא גם שיחק בהוביט ובשומרי הגלקסיה שזה ממש כיף כי אלו סרטים שאני אשכרה רואה. הוא גם שיחק בסרט שנקרא מעבר לכל חלום שזה סרט שראיתי בגללו וממש אהבתי! 

יש לנו בקבוק חצי מלא של שוקו בבית שרשמית פג תוקף בשני

אני מרגישה שרק בבית שלנו (שלי) זה יכול לקרות.

קמתי משנצ ומה ראיתי?  

החתולה האהבלה עם עלה שנראה כאילו יצא מהתחת! זהו.

במהלך כל החודש הקשבתי לפודקאסט שנקרא serial 

היום (רביעי) סיימתי את הפרק האחרון,  ההתחלה הייתה ממש מעניינת והסוף ספוילר:

בפרק האחרון הקריינית אמרה שיהיה לסיפור הזה סוף - מה שמתגלה כסוף פתוח. לא מגלים מי הרוצח... 

זה כן הגיוני כי הפודקאסט מספר על סיפור אמיתי שקרה ב1999 אבל עדיין,  אפשר לומר שציפיתי לתוצאה.

יש מישהי בעבודה שעולה לי על העצבים,

היא איכשהו תמיד נזכרת לבקש שיחליפו אותה באותו יום שהיא אמורה לעבוד. 
עכשיו, אני מבינה שיש פעמים שבאמת יש סיבה מאחורי כל זה, אבל... פשוט כל פעם מחדש.

יום אחד עבדתי בערב והיא ביקשה שאמשיך עד הסגירה כי 'ממילא אין אנשים ואין לי כוח',

בשישי הייתי אמורה להיות מארחת ופתאום 45 דק' לפני השעה שהייתי אמורה להגיע היא התקשרה ושאלה אם אני יכולה למלצר במקומה.... לא הייתה יותר מדי ברירה אז התארגנתי ב10 דקות כדי להספיק (כי המלצר עולה מוקדם יותר).
אין לי יותר מדי בעיה לעזור לאנשים או במקרה הזה להחליף איתם משמרות אבל אם יש משהו שאני שונאת זה כשמאיצים בי או כשמפילים עליי דברים משום מקום.

התחלתי ללכת הרבה יותר ברגל לעבודה, אם פעם הייתי הולכת רק הלוך/חזור אז עכשיו אני הולכת את שניהם בד"כ. 

אם יש משהו שעושה לי טוב ביום עבודה הוא ההליכה, רק חבל שאין לי נוף משגע בדרך... פעם כשרק עברתי לפה חשבתי שממש פסטורלי ונחמד פה והדרך חזרה מהביה"ס הייתה שווה אופניים וסיבובים בעיר. עכשיו הכל פשוט נראה לי אותו הדבר- בתים פרטיים ועצים. 

הבכורה של הסרט האחרון של ההוביט הייתה לפני שלושה ימים.
הלוואי ויכולתי ללכת באותו היום, לא בגלל שאני 'מעריצה' את הסרטים. האמת שיש לי הרגשה שהסרט לא יהיה כל כך טוב (האמת שאני מרגישה ככה כלפי כל סרט שאני הלכתי לראות בחודשיים האחרונים). פשוט לי ולאחי יש קטע כזה שאנחנו תמיד רואים סרטים ביחד - הכוונה לסרטי גיבורי על ופנטזיה. וזה פחות או יותר התחיל משר הטבעות שאבא הכריח אותנו לראות בקולנוע (תודה) אז גם להוביט יש משקל לא קטן למסורת.

הוא בצבא עכשיו אז אני מחכה שיחזור ואז נלך לראות כנראה עם אבא או אולי אפילו עם בן דוד שלי.

מצחיק שהוא היה בבית יומיים לפני הבכורה והלכנו לראות את 'משחקי הרעב- עורבני חקיין 1' (תמיד אני מתבלבלת ואומרת משחקי הכס, אולי בתקווה שהסרט יהיה אי פעם טוב כמו הסדרה), לא צריך לומר יותר מדי על כמה שהסרט שעמם (אז למה הלכתי? כי אחי רצה).

אם כבר לראות סרט שממילא יהיה "נהה" הייתי מעדיפה לראות את 'אקסודוס' כי אז לפחות יכולתי לראות את כריסטיאן בייל המסוקס.

הוא אסף אותי אחרי העבודה ובגלל שהייתי במשמרת סגירה נשארתי עם האחמ"ש האהוב מכולם (אהוב כי אנחנו תמיד מכינים איתו שייקים) והוא אמר לי שאני ואחי ממש קרובים אם אנחנו הולכים לסרטים. לא חושבת שלראות סרט עם אחי מראה על קשר קרוב כ"כ.

לפעמים כשאני רעבה בלילה ואין לי חטיפים אני פותחת צנצנת שוקולד וטורפת
עכשיו גיליתי את נפלאות חמאת הבוטנים והסכנה גדלה.

הפסקתי לקרוא ספרים - קניתי כמה שחיכיתי לקרוא ועכשיו אני מפסיקה לקרוא כל ספר בעמ' 30 ככה

זה ממש מתסכל אותי ואני באמת לא מבינה למה, ברור שיש תקופות אבל אני לא רוצה את התקופות. רוצה לקרוא לעד:(
כל פעם שאני תקועה אני חוזרת לקרוא את גאווה ודעה קדומה שזה בערך הספר היחיד שאני מסוגלת לקרוא אלפי פעמים בלי להפסיק... אבל הקטע שאם אני אקרא אותו עכשיו זה יהיה כאילו לא קראתי אף ספר בין לבין וזה מעצבן אותי אז אני לא רוצה (אני קצת סותרת את המשפט הקודם).

קניתי מבחר של לקים מטאליים ונוצצים ועכשיו אני מרגישה חגיגית למרות שאני לא באמת חוגגת חנוכה או כריסמס 0:
אפילו שכחתי שהייתה הדלקת נר ראשון. הלכתי לרולדין לקנות קפה לפני העבודה וראיתי שם את דודה שלי ששאלה אותי אם אני באה אליהם להדליק נר והייתי ממש מופתעת שהגענו ליום הזה כבר. אה ואני שונאת סופגניות.

הרגשתי שלא כתבתי פה לפחות חודש וחצי אבל עכשיו בדקתי, לא כתבתי "כולה" חודש :)
בכל מקרה קרו המון דברים בחודש האחרון ובכלל כניסת הסתיו (אני קוראת לזה חורף כי מבחינתי כשיורד פה גשם זה חורף) עשתה לי טוב.

שוב עשיתי קניות.
אני מתחילה להרגיש כמו ילדת שמנת אבל לא בדיוק, כי אני בעצם מבזבזת את הכסף שלי אבל ממילא אין לי על מה לבזבז אותו שהוא לא קשור למותרות.

אני הולכת להתחרט על זה בצבא נכון?

שמלה שאני מאוהבת בה , שוב אני מוצאת דברים יפים רק בפול אנד בר...

חברה שלי מבת ים שעד לא מזמן הייתה בשנת שירות בכינרת "פרשה", וחוץ מזה שאף פעם לא באתי לשם בפעם השנייה כמו שהבטחתי, החיים שלי טובים יותר. עכשיו אני יכולה להיפגש איתה יותר וזה טוב כי היא אחת מהחברות שאני באמת רוצה להיפגש איתן. 

היא סופסוף באה לבקר אצלי, בפעם השלישית או הרביעית בערך (דיי עצוב אם חושבים על זה שאני גרה פה שלוש שנים~) ויצאנו לבר היחידי שיש פה שמתאים לגילאי 18. פגשנו את ידיד שלי והיא אהבה אותו מאוד ו"לא ידעתי שיש לך חברים מגניבים פה שהם לא צפונים מסריחים"...

הלכתי גם למסיבה עם ג'ורג'י נטע אינה וחברים למיניהם.
זאת הייתה מסיבת רוק והאמת שהכניסה מגיל 16 אם אני לא טועה אז בהתחלה כשראינו אנשים התחלנו להתחרט אבל היה ממש כיף והצעירים עזבו דיי מוקדם (חוץ ממני).

לאבא שלי יש מערכת סטריאו קטנה בחדר הורים והוא תמיד מקשיב שם לרדיו או למוזיקה. באחד הימים העברתי אותה לחדר שלי ושמעתי מוזיקה וממש התלהבתי אז ביקשתי ממנו שיקנה לי אחת באחד הימים. אחרי זה הלכתי לעבודה (ששכחתי ממנה עד שהאחמ"שית התקשרה לשאול משהו והזכירה לי) וכשחזרתי הייתה לי מערכת חדשה בחדר... אז תודה לאבא :) 

יש לי השבוע חמש משמרות שזה המון בשבילי כי אני עצלנית ולא עובדת יותר משלוש משמרות בד"כ.