יש לי חברה לחדר שמראשון עד רביעי מבואסת עד המוות.

לי אישית הזמן בבסיס עובר ממש מהר, והנה, עוד שלושה וחצי שבועות אני מסיימת קורס. 

מחר אומרים מחר זה כבר לא תקף אצלנו , אנחנו דוגלות במחר אומרים שבת שלום המדבית!!!!!

השבוע היה לנו לוז שמירות ראשון ומתוך 9 בנות בחדר 6 נדפקו בכ"כ או בשמירות בבה"ד אחר. אני למשל הספקתי לנוח, להתקלח, לרקוד ולשיר, לטחון אוכל ולישון יחסית טוב. השמירה הייתה ממש סבבה, רק שעתיים ושמרתי עם מישהי שאני לא ממש מכירה אבל התגלתה כחמודה. 

הבנות של הכ"כ מצד שני אכלו אותה. ממש טרטרו אותן ורבטניקים מסריחים ניצלו אותן שיעשו להם את העבודה כדי לחזור הביתה מוקדם יותר. 

מקווה שלא יתנו לי /: 

המשלוח שלי מיפן הגיע ואיתו המנגה נאנא שכ"כ רציתי. 

בשישי בבוקר נפגשתי סוף כל סוף עם טלוש, ואיכשהו יצא שהלכנו לטקס קפוארה של חבר שלה. היו שם מלא ילדים קטנים חמודים והיה משעשע. אפילו גיליתי שבקקאו יש מוקצ׳ינו קר, שזה משקה נחמד. 

אני לא עשיתי כלום בסופשים הקודמים, בעיקר ישנתי, אז אני מקווה שמשהו יצוץ היום.

שבוע הבא אני מסיימת טירונות. בעיקרון הטירונות והקורס שלנו יועברו על ידי אותן מפקדות ולטקס ההשבעה של הטירונות לא יבואו אורחים.

השבוע היה שבוע המטווחים. היו לי 2 ימי מטווח- שני ורביעי. 

ביום ראשון גיליתי שהבאתי את הקייס של המשקפיים ושהוא כמובן, ריק. 

אבא שלי החליט להקפיץ אותם לבסיס ולתת אותם לחופלת כלשהי בצריפין. בסופו של דבר קיבלתי אותם מהמפקדת רק בחמישי /: 

היום הראשון של המטווחים היה זוועתי והיום השני היה מדהים.

אני עדיין נהנית מאוד , המפקדת שלי מושלמת ולאט לאט אני מתחילה לדבר עם עוד בנות וממש להתחבר עם כולן.

קיבלתי פלאפון חדש LG G 3 והמקלדת שלו מרגיזה אותי. גם הנגן מוזיקה מבאס ): 

לפחות יש לו מגן בגודל של טנק ובתקווה הוא יחיה חיים משגשגים וארוכים.

אני חושבת שכולם כבר שמו לב שאני לא מעדכנת פה יותר מדי..

אפילו פספסתי את השרביט שכינוי אחר מס מיליון העבירה לי, למרות שהבטחתי לעצמי שאעשה אותו.

הכל התחיל כשקרו כל מיני דברים שרציתי נורא לכתוב אבל נמנעתי כי הם היו קשורים לאנשים מהבמה הזאת ולמרות שאני לא הכי אנונימית אני עדיין דואגת לשמור על סודיות מסוימת.

כל זה גרם לי לחזור לכתוב ביומן שלי וגם בבלוג היפני שהזנחתי, מה שגרם לי לכתוב כאן פחות. בהתחלה עוד קראתי את כל הפוסטים של הקבועים שלי ואז גם זה דעך..

אח"כ טסתי ליפן. הייתי שם שבועיים וחצי והיה מדהים בצורה שלא תאמן. גם אז הבטחתי להעלות תמונות אבל התעצלתי. 

החזרה מיפן הייתה שבוע לפני הגיוס שלי,  ועכשיו כמובן, אני התגייסתי. 

אני בשבוע השני שלי ובעוד שבוע וחצי מסיימת טירונות (רובאי 02 הקליל. 

עד כה אני ממש נהנית, המפקדת צוות שלי מדהימה,  הבנות מדהימות והתנאים ביחס לבסיסים אחרים בשמיים.

אחת מהבנות בחדר שלי זיהתה אותי מישרא,  כי אני חברה של האקיפויו ואולי מופיעה שם בכל תמונה וחצי.

אני כרגע גם בראש לבסיס סגור בתקופת הסדיר שלי, אבל אני רק צעירה קטנה שעדיין לא מכירה או מבינה.

רציתי לכתוב את הפוסט הזה שתדעו שאני עדיין קיימת ושעדיין ברצוני להמשיך לתפעל את הבלוג שלי,  כי אני עדיין חושבת עליו תמיד ועדיין נהנית לכתוב פה.

אני כותבת מהפלאפון אז אני לא יכולה להעלות תמונות אבל אני מקווה שבסופש הבא יהיה לי זמן לזה ואני לא ארדם כמו תמיד.

ובנימה זאת,  מחרתיים מטווחים!!!!!!