אני תמיד דואגת להוריד פרקים לפלאפון כדי לראות באוטובוס/משרד אבל בתכל'ס אני תמיד עושה משהו אחר.
בכלל נסיעות לבסיס זה הדבר הכי נוראי שיכולתי לבקש, בבוקר אני לא מצליחה להירדם ובחזרה אני מפחדת להירדם ולהגיע לנתניה.
עד כה אני באמת נהנית בתפקיד ואני ממש מרוצה מהתקן שלי.
בהתחלה רציתי למות כששמעתי לאן הגעתי אבל אז גיליתי את היתרונות:
-אני עובדת עם המון אוכלוסיות
-אני נוסעת להמון לבסיסים, בעיקר בצפון ואולי זה 4 שעות נסיעה לחצי שעה אבל זה משחרר וכיף
-חברות שלי מהקורס שאני מאוד אוהבת (גם אחת מהחדר הנצחי שלנו) נמצאות איתי בבסיס ואנחנו נפגשות כמעט תמיד
-הקצין הראשי של החיל שלי נאה מאוד מאוד, כמעט כמו בני
-אחת מהבנות במשרד אוהבת את המוזיקה שלי ואנחנו תמיד שמות דיסקים מגניבים
אז השבוע סיימתי את 'חודש ההסתגלות' שלי ואני אתחיל בתורנויות ושמירות
אני מאוד רוצה לחזור לעבוד בעבודה הקודמת שלי, יש שם משרה שבדיוק בשעות הנוחות של אחרי הבסיס ולפני שעת השינה שלי בכל יום. אז כן אני מתכננת להוציא אישור החודש. אני מאוד עצלנית אז אני ממש מקווה שאביא את עצמי ללעשות את זה באמת.
חשבתי שהסופ"שים שלי בצבא יהפכו ליותר משמעותיים ועסוקים אבל זה כ"כ לא נכון, עדיין נשארתי עצלנית רק שהפעם אני כמעט לא קוראת ספרים או רואה אנימה. אני בעיקר מחכה לפרק של SUITS וישנה על הספה.
אתמול ראיתי את נטע אחרי כמה חודשים טובים שלא התראינו, הבאתי לה את מתנת יום ההולדת והיא לי את מתנת היפן שלה.
היה ממש כיף רק שמתתי מעייפות כי אני בלחץ ישנה..
בכל מקרה היא הביאה לי המון דברים חמודים אבל הכי חמוד בעולם היה הקייס לעדשות!
וכמובן השקית ששמתי לב אליה רק כשהגעתי הביתה כי אני לא שמה לב לפרטים קטנים אף פעם :V
אני מתגעגעת מאוד לקורס שלי והייתי רוצה שיימשך עוד חודשיים לפחות,
אני גם מתגעגעת לחברות שלי בבת ים.
נסיים בשיר של אהבות חיי שלא יכלתי ללכת להופעה שלהם כי אני מרוששת:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.non
