יש לי רק שאלה אחת-
מה הבעיה איתי?
כל פעם שאני מנסה להתחיל מערכת יחסים עם מישהו, תמיד דוחים אותי.
אני לא יכולה להגיד על עצמי שאני מכוערת, אבל אני גם לא יכולה להגיד שאני מהממת.
חברות שלי וההורים שלי תמיד אומרים לי שאני יפה, אבל זה מחובתם להגיד את זה.
אני אדם מאוד זורם, מצחיק ויש לי חוש הומור ממש טוב.
אני חברותית, חכמה (בערך._.), אני לא מהזונות האלה שמוכרות את עצמן בשביל תשומת לב,
אני לא פרחה שכבתית, אני פשוט אדם ממש סביר!!!!!!!!!
אז מה הבעיה איתי לעזאזל?
למה בנים מדברים איתי ממש בפתיחות, צוחקים איתי וכשאני חושפת את רגשותיי-
בום.
''אממ.. לא יודע.''(אז תדע!)-קראש של כיתה ז'.
''יש לי חבר שדלוק עליך, אז לא נראה לי...''(אגב, כל כך לא)-קראש של כיתה ט'.
''אנחנו לא מכירים מספיק''(אני מנסה להתחיל לדבר איתך בפייסבוק אבל אתה חתיכת קקה שלא עונה!!)-קראש של תחילת כיתה י' (עכשיו).
מה הפאקינג קטע?
אוף נמאס לי,
למה אני תמיד בגדר של ידידה, ואז בקטע של מערכת יחסים ''לא לא יודע... לא''
?!??!?!!??!?!?!
אה ומה גיליתי-
יש לי ''חברה'' שנדלקת בערך על כל דבר שזז (ואם זה לא זז, היא מזיזה את זה ונדלקת), אז היא נדלקה על הקראש שלי.
איזה כיף נכון?!?!?!?!
והיא גם ידידה יותר טובה שלו, אז זה פשוט מושלם!
וכשאמרתי לה שיש לי קראש עליו, היא הודתה שגם לה, ואמרה לי כזה
''רגע, לא אכפת לך שלי ולאוהד יהיה קטע, נכון?''
אכפת לי ואפילו מאוד! מה זאת השאלה המפגרת הזאת?
אם אני אבוא ואתמזמז איתו מול הפנים שלה, היא תשאר בהבעה רגועה? לא נראה לי.
אז אמרתי לה ''לא.. תעשי מה שבא לך''(מה שבעצם רומז-אני אקריב גופתך לגיהנום אם תתקרבי אליו, אבל בסדר).
התיכון רק התחיל וכבר יש לי בעיות,
מה יהיה איתי בהמשך ה3 השנים הבאות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Counting stars:>